התנגד לפסק בוררות לפינוי ביתו: "לא ידעתי שזה על הפרק"
לדברי המערער הבין כי הליך הבוררות מתייחס רק לקרוואן של בנו וכלתו, ולכן מלכתחילה לא לקח בו חלק. המחוזי קבע: התיק יוחזר לבירור עובדתי

המחוזי בירושלים קיבל ערעור של תושב איו"ש, על רקע פסיקה שקבעה כי על בנו להתפנות מקרוואן ומהקרקע שסביבו, בה מצוי גם בית המגורים שלו. האב תבע להצהיר עליו כבעל הנכס אך נדחה מחמת "מעשה בית-דין", ומכאן ערעורו – במסגרתו קבעו השופטים עודד שחם, אברהם רובין ודוד גדעוני שקיים ספק בשאלה האם המערער ידע שהליך הבוררות עוסק בנכס שלו. בשל הספק, נקבע, מוצדק להחזיר את התיק לדיון בבית משפט השלום.
בנו וכלתו של המערער גרו בקרוואן ביישוב נריה שבמטה בנימין. במרץ 2022 ניתן נגד בני הזוג פסק בוררות שלפיו אם לא ישלמו סכומים מסוימים לאגודה השיתופית – היא תוכל לפנותם. הסכומים אכן לא שולמו, ובהמשך הובהר כי פסק הבוררות מתייחס הן לקרוואן והן לקרקע שסביבו, בה מצוי בית מגורי האב.
אלא שהאחרון סירב להשלים עם סילוקו מהבית ופנה בתביעה לבית משפט השלום בירושלים, להצהיר עליו כבעל הנכס היחידי. באוקטובר אשתקד הוחלט לדחות את התביעה על הסף מחמת "מעשה בית דין". נקבע ש"בשתיקתו" במהלך הבוררות - כלומר משלא הצטרף לניסיונות בנו וכלתו למנוע את פינויים – קיבל על עצמו המערער את דינם, ולכן הוא מושתק מלטעון אחרת.
לא נחקר על גרסתו
בערעור שהגיש למחוזי באמצעות עו"ד עמיר דרורי טען האב כי אין כאן באמת הסכמה בשתיקה מצדו, מכיוון שכלל לא ידע שהבוררות עוסקת גם בית המגורים. לטענתו "ידע ידיעה כללית" כי מתנהל הליך נגד בנו וכלתו, אך נמנע מלייחס לו חשיבות ולא טרח להתעניין בו, הואיל ובני הזוג לא ראו אותו כקשור אליו. מנגד טענה האגודה, באמצעות עו"ד יפית אופק, כי האב "ידע גם ידע" אך בחר שלא להצטרף לבוררות, ומכאן שאין לו להלין אלא על עצמו.
אבל שופטי המחוזי התקשו לקבל את הקביעה שלפיה האב קיבל בשתיקה את דינם של בני הזוג. הובהר שלא התקיים בבית המשפט בירור עובדתי בסוגיית ידיעת המערער כי הבוררות חלה על בית המגורים - כך שטענתו בעניין לא נסתרה. נקבע שקיימת "לכל הפחות אפשרות, ולו דחוקה" כי המערער לא הצטרף לבוררות רק בשל חוסר ידיעה זו, באופן שאינו יוצר כלפיו "מעשה בית דין".
בפסק הדין הובהר שסילוק תביעה על הסף נחשב לצעד קיצוני השמור למקרים חריגים ונדירים בלבד, בהם ברור לחלוטין שאף אם תוכחנה כל טענות התביעה אין סיכוי, ולו הקלוש ביותר, להעניק לתובע את מבוקשו. ואולם למסקנת השופטים "בצומת הדיונית הנוכחית, קשה להשתכנע כי כך הוא במקרה זה".
בנסיבות אלה הורו השופטים על ביטול פסק הדין והחזרת התיק לבית משפט השלום "שימשיך את הדיון בהליך בהתאם לשיקול דעתו", ובתוך כך יקבע ממצאים עובדתיים לגבי ידיעתו, או חוסר ידיעתו, של האב אודות תחולת הבוררות על בית המגורים. לחובת האגודה נפסקו הוצאות בסך 10,000 שקל.
- ב"כ המערער: עו"ד עמיר דרורי
- ב"כ המשיבה: עו"ד יפית אופק