בשל אכיפה בררנית: זוכו נאשמים בסגירת מרפסת

בגלל פגמים בהליך: זיכוי לדיירים שהואשמו בשימוש אסור במרפסת, מחמת שנסגרה ללא היתר. סגנית נשיא המחוזי בירושלים, השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, דחתה לאחרונה ערעור שהגישה הוועדה המקומית על הכרעת הדין, בנימוק שהצטברות הכשלים – לרבות אכיפה בררנית וחקירת הנאשמת בביתה, כשעסוקה בטיפול בילדיה הקטנים ותוך פגיעה בזכותה להיוועץ בעורך דין – היוותה בסיס ראוי לזיכוי.

כנגד הדיירים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של "שימוש הטעון היתר בלא היתר", במרפסת בשטח 5.5 מ"ר שנסגרה ללא היתר, ו"ביצוע שימוש אסור בלא היתר". בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים, בהכרעת דינו ממאי אשתקד, אומנם קבע שיש מספיק ראיות על מנת לבסס את הרשעתם, אולם הורה בסופו של יום לזכותם נוכח מספר פגמים חמורים.

לעניין זה צוינו, בין היתר, חקירת הנאשמת בביתה ולא במשרדי הוועדה המקומית, ללא הצדקה, בזמן שמטפלת בילדיה הקטנים, ותוך פגיעה בזכותה להיוועץ בעורך דין. בנוסף התקבלה טענת הנאשמים לאכיפה בררנית כלפיהם, משאותרו בבניינם עבירות בנייה רבות ב-8 יחידות שונות, חלקן בהיקפים גדולים מזו שבמוקד ההליך, אלא שרק הנאשמים ומשפחה נוספת הועמדו בסופו של דבר לדין.

הוועדה המקומית סירבה להשלים עם הכרעת הדין והגישה עליה ערעור למחוזי, בטענה שסוגיית האכיפה הבררנית ירדה מהפרק נוכח החלטה מקדמית שניתנה בתיק בשלהי 2023. המערערת הוסיפה שאף לגוף הטענה יש לדחותה, בנימוק שלא כל אכיפה חלקית מהווה אכיפה בררנית. נטען שלכל היותר היה מקום להורות על ביטול כתב האישום, ולא על זיכוי.

לא סוף הסיפור

מנגד טענו הדיירים שיש לכבד את פסיקת בית המשפט, והשופטת פרידמן-פלדמן קיבלה את עמדתם. היא דחתה את טענת הוועדה כי סוגיית האכיפה הבררנית הוכרעה לחובתם כשנה וחצי בטרם ניתנה הכרעת הדין, בין היתר לנוכח הצהרת הצדדים מפברואר אשתקד כי יתייחסו בסיכומיהם "לכל הטענות, לרבות טענת אכיפה בררנית" - כלומר היא היוותה סלע מחלוקת ולא נזנחה.

אשר לטענת הוועדה כי לכל היותר היה מקום לבטל את כתב האישום ולא לזכות את הדיירים, קבעה השופטת שאילו היה מדובר בפגם בודד ייתכן שבית המשפט היה צועד במתווה זה; ואולם לדבריה "במקרה זה חברו להם מספר פגמים, ומשבחר בית המשפט לזכות את המשיבים (=הנאשמים) בגין הצטברות הפגמים – אינני רואה מקום להתערב בכך".

למרות דברים אלו, נראה שלא מדובר בסוף פסוק מבחינתם של הדיירים. השופטת הזכירה לקראת סיום שעבירת השימוש הינה עבירה מתחדשת, וכי "זיכוי המשיבים בהתייחס לעבירות הישנות אינו סוגר את הדלת לפני המערערת להגשת כתב אישום בגין עבירות חדשות, ככל שהמשיבים ממשיכים גם כיום לעבור עבירות" – זאת בכפוף להתנהלות תקינה מצד הוועדה, לרבות היעדר אכיפה בררנית, וככל שהאינטרס הציבורי מצדיק הגשת כתב אישום נוסף.

מכל מקום, ברמת התוצאה אישר המחוזי את הכרעת בית המשפט לעניינים מקומיים מלפני כשנה כי נוכח הפגמים שהצטברו בהליך – הדיירים יזוכו מעבירות התכנון והבנייה שיוחסו להם.

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

עו"ד מוטי ישר עוסק/ת ב- מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.