mako
פרסומת

ללא הסכם בכתב: דרש דמי תיווך של 210 אלף שקל - ונדחה

לטענת המתווך, בינו לבין המוכר נכרת הסכם בעל-פה והוא היה הגורם היעיל בעסקה. השופט הבהיר: ללא הזמנה חתומה בכתב - אין זכאות לדמי תיווך

מערכת פסקדין
פסקדין
פורסם:
דירה בישראל, בניין, דירות
אילוסטרציה | צילום: ArieStudio, shutterstock
הקישור הועתק

תביעה לקבלת דמי תיווך בשל מכירת נכס בחדרה הסתיימה לאחרונה, בבית משפט השלום בעיר, בקול ענות חלושה. השופט יעקב גולדברג קבע כי חוק המתווכים מציב תנאי בסיסי לזכאות לדמי תיווך: הזמנה חתומה בכתב. משלא נחתמה הזמנה כזו, אין למתווך זכאות לתשלום. הוא דחה את טענותיו כי התגבש בינו לבין המוכר הסכם בעל-פה, או שיש להתגבר על דרישת החוזה הכתוב בגלל "זעקת הגינות".

התובע, שתואר בפסק הדין כמתווך ותיק ועתיר ניסיון, הגיש באמצעות עו"ד מוני עזורה תביעה לקבלת דמי תיווך בסך 210,000 שקל, בגין מכירת נכס באזור התעשייה שבחדרה, אשר לטענתו היה הגורם היעיל בביצועה. נטען שהוא והמוכר, שבינתיים נפטר, התקשרו בהסכם תיווך בעל-פה, כאשר לאחר מות האחרון מכרה אלמנתו – הנתבעת – את הנכס לקונה שאיתר.

לטענת המתווך, האלמנה פעלה בחוסר תום לב ובמרמה כלפיו, ובשל "זעקת ההגינות" יש לפסוק עבורו את דמי התיווך המגיעים לו, בשיעור 2% מגובה העסקה, הגם שלא מתקיימת דרישת החוק הפורמאלית לקיומו של הסכם תיווך בכתב.

מנגד טענה אלמנת המוכר, באמצעות עו"ד אורי נוה, שאינה חייבת בתשלום כלשהו לתובע. נטען שבינו לבין בעלה לא היה הסכם או התחייבות כלשהם, אף לא בלחיצת יד, כאשר בנסיבות העניין אף לא מתקיים התנאי השני לזכאות לתיווך – היותו הגורם היעיל. לטענת הנתבעת העסקה יצאה לפועל ללא מעורבות התובע, ויש לדחות את דרישתו לקבלת דמי תיווך.

"זעקת הצדק"? צורם

השופט גולדברג דחה את טענת המתווך שמוצדק לעקוף במקרה זה את דרישת החוק להזמנה חתומה בכתב. "אין בידי לקבל את טענת התובע", כתב, "ומה שמתקרא על-ידיו זעקת הצדק - נשמעת באוזניי כצרימה. המקרה הנוכחי לא רק שאינו נמנה על מקרים קיצוניים וחריגים שאולי יצדיקו פסיקת דמי תיווך בהעדר מסמך בכתב, אלא שהוא מקרה מובהק שבו מתחייבת הקפדה יתירה על דרישת הכתב".

השופט הבהיר, לעניין זה, שמדובר במתווך ותיק ועתיר ניסיון שפעל ביודעין ללא מסמך בכתב, תוך שמתעלם מהוראתו הברורה של החוק. לדבריו התנהגותו מלמדת כי "ניסה לשלוח לחמו על פני המים", ככל הנראה כדי להתקדם ולנסות לחלץ מן העסקה פירות מאוחרים, גם בהיעדר הסכם מחייב, ואולם למסקנת השופט האיש "נטל על עצמו סיכון מודע – ועליו לשאת בתוצאתו".

פרסומת

בתוך כך הדף השופט את טענת המתווך כי אלמנת המוכר, או מי מטעמה, פעלו לרמותו ולנצלו בחוסר תום לב. נכתב שהנתבעת השלימה מהלך עסקי שתכנן בעלה המנוח, וכי לכל היותר ניתן לומר שניצלה הזדמנות עסקית שנקרתה בדרכה. "לא התרשמתי שהנתבעת פעלה במרמה או בחוסר תום לב", כתב, "ודאי לא בנסיבות קיצוניות עד כדי כך" שיש בהן לעקוף את דרישת החוק לקיומו הסכם בכתב.

הובהר, בהקשר לכך, כי הדרישה להזמנה כתובה וחתומה היא דרישה קוגנטית בחוק המתווכים - כלומר, תנאי שלא ניתן לעקוף בהסכמה בעל-פה או בהתנהגות.

לפיכך השופט הורה על דחיית התביעה, תוך חיוב המתווך לשלם לאלמנת המוכר הוצאות משפט בסך 20 אלף שקל.