ספרית שננזפה מול לקוחות הוכרה כנפגעת עבודה

בית הדין לעבודה בבאר שבע הכיר לאחרונה במעצבת שיער שחטפה נזיפות מצד הבוס לעיני לקוחות המספרה כנפגעת עבודה; זאת לאחר שאובחנה עם הפרעת הסתגלות. סגנית הנשיא רחל גרוס דחתה את טענת ביטוח לאומי כי ההפרעה הנפשית ממנה סובלת התובעת קשורה בלעדית להיותה חולת פיברומיאלגיה.

בתקופה הרלוונטית להליך, ינואר 2020, עבדה התובעת (52) כמעצבת שיער במספרה. היא סיפרה שבאחד הימים הגיעה לעבוד בזמן שסובלת מאלרגיה, ואולם במקום לזכות לשבחים מאת הבוס על התאמצותה להעניק שירות ללקוחות העסק חרף מחלתה – זכתה לקיתונות ביקורת ממנו, תוך השפלתה לעיני הלקוחות.

בית הדין קיבל את גרסת הספרית כי מנהלה דרש ממנה באותו יום להזדרז בעבודתה - לשאלת אחת הלקוחות "מה קורה איתי?" – תוך שהעיר לה כי היא "מדברת יותר מדי". בתגובה טענה העובדת שאינה "עובדת על סטופר" כאשר מנהלה השיב: "אם אני עובד על סטופר, כל אחד עובד על סטופר".

גם כשרצתה הפסקת אוכל, שיחזרה מעצבת השיער, עצר אותה הבוס וביקש שתעזור ללקוחה עם גוונים, תוך שאמר לה "יאללה יאללה, מה את חושבת, מי את, למה את עומדת, למי את מחכה?".

"רוצה למות"

לטענת מעצבת השיער, חשה השפלה מביזויה לעיני הלקוחות ויצאה בבכי מהמספרה, כאשר למחרת לקחה חופשת מחלה - במהלכה פוטרה. מומחה בית הדין אבחן אותה כסובלת מהפרעת הסתגלות, תוך שציין כי עלתה מאז האירוע 30 ק"ג, ואף נוטלת 12 כדורים ביום. מבחינת מצב רוחה, המומחה התרשם שהתובעת "רוצה למות" וכי מסתובבת עם פיג'מה מבלי שרוצה לראות אנשים, זאת על רקע אכזבתה מהיחס הפוגעני אותו קיבלה לאחר ש"נתנה את הנשמה בעסק", כלשונה.

אלא שביטוח לאומי לא מיהר להכיר במעצבת השיער כנפגעת עבודה. לעמדתו מדובר לכל היותר ב"מתח מתמשך" שאינו מוכר כ"אירוע מיוחד", כאשר הגורם העיקרי למצבה הנפשי של מעצבת השיער, כך לטענתו, הינם כאביה ממחלת הפיברומיאלגיה עימה אובחנה עוד בשנת 2017, כלומר כ-3 שנים טרם אירוע הנזיפה.

ואולם השופטת גרוס דחתה את קו הגנת המוסד, תוך שהפנתה לממצאי המומחה שמינתה. "המומחה השיב כי התובעת אובחנה עם 'הפרעת הסתגלות'. הוא קבע כי קיים 'קשר סיבתי מסוים' בין האירועים המיוחדים, עובדת הפיטורין והכאבים, לבין מחלת התובעת - ובכך אישר את קיומו של קשר סיבתי רפואי", כתבה.

אכן, ציינה השופטת, השפעת האירועים המיוחדים בעבודה, ובכללם אירוע הנזיפה, על מצבה הנפשי של מעצבת השיער, הועמדה על-ידי המומחה בשיעור 30% בלבד, ואולם למסקנתה - אין בכך כדי לשלול את הקשר הסיבתי הנדרש לשם הכרה בתובעת כנפגעת עבודה. הובהר ש"מדובר בהשפעה בעלת משקל, אשר יש בה כדי לבסס את הקשר הסיבתי שממילא כבר נקבע על-ידי המומחה", ובאופן המצדיק לקבל את התביעה.

בנסיבות אלה הכיר בית הדין במעצבת השיער כנפגעת עבודה, תוך שחייב את ביטוח לאומי לשלם לה הוצאות משפט בסך 1,500 שקל.

• ב"כ התובעת: עו"ד אריה ריביצקי
• ב"כ הנתבע: עו"ד מורן קונביסר

עו"ד אסף ברק עוסק/ת ב- ביטוח לאומי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.