בית משפט השלום בחיפה פסק לאחרונה פיצוי של כמיליון שקלים לעובד נגריה שנפגע בכף ידו השמאלית בתאונת עבודה. 400 אלף שקל מתוכם תשלם לו המעסיקה ובשאר יישא הביטוח הלאומי. השופט אפרים צ'יזיק  דחה את ניסיון המעסיקה להטיל את האחריות על העובד והבהיר כי מעסיקים חייבים לייצר לעובדיהם סביבת עבודה בטוחה, לספק להם אביזרי מגן ולאכוף את השימוש בהם.

התאונה אירעה במרץ 2006 כשהנפגע היה בן 31 ועבד כעובד ייצור בתחום העץ בחברת עיצוב וייצור רהיטים בשם "מ. סאמי שריידי עיצוב רהיטים ומטבחים".

במהלך עבודות חיתוך לוחות עץ באמצעות מסור חשמלי, ניתזו לעבר פני הנפגע שבבי עץ. הנפגע, שהיה ללא משקפי מגן, הרים את ידו השמאלית כדי להגן על עיניו, והיא נפגעה מרצועת המסור החשמלי. הוא הובהל לבית החולים ה"עמק" בעפולה, שם אובחנה קטיעה של חלק מאצבעותיו וחתכים בכף היד.

לדברי הנפגע, התאונה התרחשה מאחר שהמעסיקה הציבה אותו לעבוד ליד מכונה מסוכנת ללא אמצעי מיגון מתאימים, ובכך הפרה הוראות חוק שמחייבות אותה לדאוג לבטיחות העובדים ולהדרכתם.

הנפגע טען שלפי המומחה הרפואי מטעמו הוא סובל מפגיעה עצבית בכף היד ונכותו הרפואית מסתכמת בשיעור של כ-29%. בהמשך טען הנפגע כי נכותו התפקודית היא בשיעור של 50% בעקבות ההשפעה ההרסנית של הפגיעה על אפשרויות התעסוקה שלו, כשנבצר ממנו לעבוד בעבודות פיסיות הכרוכות בהפעלת כף היד.

מנגד, המעסיקה טענה שאין להטיל עליה אחריות כיוון שהנפגע הפר את הוראות הבטיחות ונהג בחוסר זהירות. המעסיקה טענה לאשם תורם מצדו בשיעור של 80% לפחות מאחר שלגרסתה מדובר בעובד ותיק ומנוסה שמודע לכללי הבטיחות. כמו כן, לפי חוות דעת רפואית מטעמה, לנפגע לא נותרה פגיעה עצבית ונכותו הרפואית עומדת על 16% בלבד.

לא סיפקה אמצעי מגן

עו"ד צחית עופר (צילום: סמדר כפרי, פסקדין)
צילום: סמדר כפרי, פסקדין
השופט צ'יזיק קבע שעל המעסיקה חלה חובה לספק לעובדיה מקום עבודה בטוח וללא מפגעים. השופט ציין שתהליך חיתוך לוחות העץ הוא מסוכן עקב השימוש במסור חשמלי, וקבע שהמעסיקה הפרה את חובתה בכך שלא סיפקה לנפגע אמצעי מגן כגון משקפיים וכפפות ולא אכפה את השימוש בהם במהלך ביצוע העבודה.

בסוגיית האשם התורם, השופט קבע שהנפגע אמנם לא יצר את הסיכון והתנהל לפי השגרה המתנהלת במקום העבודה, אולם כעובד מנוסה ניתן היה לצפות ממנו שיהיה מודע לסיכונים הקיימים בנגריה וינהג בהתאם. השופט אמנם ציין שידיעת הנפגע על הסיכון לא פוטרת את המעסיקה מקיומם של נהלי עבודה המיועדים להקנות לעובדים סביבת עבודה בטוחה, אך בכל זאת החליט לייחס לנפגע אשם תורם בשיעור של 15%.

השופט אימץ את קביעת הביטוח הלאומי לעניין הנכות הרפואית שנותרה לנפגע וקבע את נכותו בשיעור של 21% בעוד שאת נכותו התפקודית העמיד על 33%, תוך  שהתחשב במשמעות הקשה של הפגיעה בהתחשב בעיסוקו.

לבסוף, הפיצוי על נזקיו – בהם  הפסדי שכר, כאב וסבל, עזרת צד שלישי והוצאות רפואיות – הועמד על כ-1.2 מיליון שקל. מסכום זה ינוכו אשמו התורם של הנפגע והתגמולים שקיבל מביטוח לאומי, כך שבסך הכל המעסיקה תשלם לו כ-400 אלף שקל (באמצעות חברת הביטוח כלל) בתוספת שכ"ט עו"ד והוצאות בסך של 92 אלף שקל.

ב"כ הנפגע: עו"ד נזיקין ח. אבו חוסיין

ב"כ המעסיקה:עו"ד ג. אגבריה

עו"ד צחית עופר עוסק/ת ב- נזיקין 
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה

המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל