רכב פגע באופנוען שעצר להולך רגל. הפיצוי: כמיליון שקל

למעלה ממיליון שקלים: זה מה שיקבל אופנוען שנפגע מאחור, בזמן שעצר להולך רגל במעבר חצייה. הרוכב - שהיה ללא ביטוח בשעת התאונה - עף קדימה בשל הפגיעה ונפצע בקרסול ובברך. השופט עופר שובל מבית משפט השלום בחיפה קבע לאחרונה שהאחריות רובצת במלואה על הנהג, וכי אין לייחס לאופנוען אשם תורם כלשהו, משלא הוכח כי עצר פתאומית וללא אורות בלמים.

תאונת הדרכים שבמוקד ההליך התרחשה במרץ 2021, בקריית טבעון. התובע (58), שרכב על אופנוע ללא ביטוח, עצר להולך רגל במעבר חצייה. באותו זמן רכב "קאיה" שהיה מאחוריו התנגש בו בעוצמה, והעיף אותו לכביש. בשל האירוע הועמד הנהג לדין והורשע בעבירות של התנהגות הגורמת נזק, נהיגה בקלות ראש, אי-שמירה על רווח ועבירה שגרמה לחבלה של ממש.

ממקום התאונה פונה הרוכב באמבולנס לבית החולים רמב"ם, שם אובחן כסובל מפגימה ושברים בקרסול וברך ימין. רגלו הפגועה גובסה, ובהמשך הוא נותח לצורך קיבוע השבר באמצעות פלטה וברגים. מומחה נייטראלי מטעם הצדדים העמיד את נכותו המשוקללת הקבועה על 28%. הנהג הודה באחריותו העקרונית לתאונה, כאשר המחלוקת בין הצדדים נגעה לשאלת האשם התורם והנזק.

טענתם המרכזית של הנתבעים - הנהג וחברת הביטוח שלו, "כלל" - הייתה שיש לייחס מחצית (50%) מהאחריות לתאונה על האופנוען, בהינתן שעצר להולך הרגל במפתיע, וללא אורות בלימה.

אלא שהתובע כפר לחלוטין בגרסתם. הוא התעקש שנסע באיטיות עד לעצירתו המוחלטת לפני מעבר החצייה, מבלי שביצע בלימת חירום. כמו כן מסר שאורות הבלימה היו תקינים, בהיות האופנוע חדש במועד התאונה (והא ראיה שכחצי שנה לפניה עשה הדו-גלגלי 2 ק"מ בלבד).

"ניסיון מאולץ ליצור מחלוקת מדומה"

השופט שובל דחה לחלוטין את טענת ההגנה של הנהג ו"כלל", מ"שלא הוכחה ולו בקירוב". הוא כתב שמהראיות עולה תמונה "ברורה מאוד", שלפיה עובר לתאונה הרוכב האט את מהירות נסיעתו ועצר לפני מעבר החצייה, כאשר הנהג פגע בו מאחור לאחר שלא שמר ממנו מרחק כנדרש.

"הנתבעים לא הוכיחו כי התובע בלם 'בפתאומיות', ומכל מקום לא הוצגה כל סיבה ממשית אשר יש בה כדי להצדיק בלימה כאמור", חידד השופט והוסיף: "אף לא מצאתי לקבל את טענת הנתבעים שלפיה אורות הבלימה של האופנוע לא פעלו, בהינתן כי לא הוכחה כלל ועיקר". הוא כינה את קו ההגנה כ"ניסיון מאולץ ליצור מחלוקת מדומה יש מאין, ולכרסם באחריותו המובהקת של הנתבע לגרימת התאונה".

בנסיבות אלה קבע השופט שאין לייחס לאופנוען אשם תורם כלשהו, וניגש להעריך את נזקיו. קביעתו בסוגייה זו הייתה שיש לאמץ את חוות דעת המומחה לפיה נגרמה לאיש בשל התאונה נכות רפואית קבועה בשיעור 28%. זו גם הייתה הנכות התפקודית שעל בסיסה חושבו הנזקים והפיצוי. האופנוען שיתף שעד היום סובל מצליעה בגין הטחתו לכביש.

נזקיו בשל ראשי הנזק השונים - הפסדי שכר, עזרת הזולת, הוצאות רפואיות וניידות, ו"נזק לא ממוני" - הועמדו בפסק הדין על 900,000 שקל. הנתבעים חויבו לשלם לאיש סכום זה, בתוספת שכ"ט עו"ד של 212,400 שקל ואגרת בית משפט ששולמה.

• ב"כ התובע: עו"ד י' דרוקר ואח'
• ב"כ הנתבעים: עו"ד ממשרד שגיא, שיפמן, אמסלם

עו"ד טל לביא עוסק/ת ב- נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.