ניצחון ל"שלמה ביטוח": ערעור שהוגש באיחור נדחה
התקבלה בקשת החברה לדחות על הסף ערעור שהוגש נגדה באיחור ניכר וללא הצדקה להארכת מועד
בית המשפט המחוזי בתל אביב הורה שלשום (שלישי) על סילוק ערעור שהוגש כנגד חברת "שלמה ביטוח", וזאת על הסף – בגלל איחור ממושך בן כשלושה חודשים בהגשתו, ובהיעדר "טעמים מיוחדים" המצדיקים מתן הארכת מועד. המערערת ביקשה להתחשב בה, נוכח מצבה הבריאותי והנפשי המורכב, אך סגנית הנשיא אביגיל כהן קבעה שהדבר אינו מהווה "אשרה בלתי מוגבלת בזמן" להגשת ערעור.
במאי אשתקד פסק בית משפט השלום בבת-ים שעל "שלמה" לשלם סכומים מסוימים למערערת בגין תאונת דרכים. האישה, שכנראה לא הייתה מרוצה מפסק הדין, הגישה עליו ערעור – אלא שעשתה זאת בחלוף שבעה חודשים תמימים ממועד הינתנו, בסוף דצמבר. בא-כוחה במחוזי היה עו"ד יגאל גולדשטיין, כאשר בשלום ייצג אותה עורך דין אחר.
טענתה המרכזית של האישה המחוזי הייתה שפסק הדין לא הומצא לה כדין, ומכאן שמירוץ ההתיישנות להגשת ערעור, הלכה למעשה, מעולם לא החל – והוא הוגש בזמן. אף אם בוצעה מסירה תקינה, הוסיפה האישה, הרי שמתקיימים בעניינה "טעמים מיוחדים" המצדיקים מתן הארכת מועד, זאת נוכח מצבה הבריאותי והנפשי המורכב.
מנגד טענה "שלמה", באמצעות עו"ד אורי וינינגר, שיש לסלק את הערעור על הסף מחמת האיחור בהגשתו. נטען שבא-כוחה הקודם צפה בפסק הדין סמוך למועד הינתנו, ובמלים אחרות ידע עליו, כשחרף זאת לא הוגש ערעור בזמן. יתרה מכך, הוסיפה החברה, מבקשה שהפנה אליה עורך הדין הקודם, בתחילת יולי, כי תעביר את הסכום שנפסק - תוך הבהרה שהמערערת "לוחצת עליו" – נלמד שאף היא בעצמה ידעה על פסק הדין כבר באותו מועד, ולמרות זאת השתהתה באופן לא מוסבר.
צפה כעבור יומיים
ואכן, אף השופטת כהן הייתה בדעה שהמערערת איחרה את הרכבת, באופן החורץ סופית את הליכיה מול "שלמה". היא ציינה שמעיון במערכת "נט המשפט", עולה שכדברי חברת הביטוח - פסק הדין הומצא לבא-כוחה הקודם, וכי הלה צפה בו יומיים בלבד לאחר הינתנו, בשעות הבוקר.
אכן, העירה השופטת, המערערת הכחישה שקיבלה לידה את פסק הדין, ואולם מנגד עורך דינה הקודם לא הפריך את עובדת מסירת פסק הדין אליו. בהקשר לכך הפנתה השופטת לתקנה 163(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, הקובעת שאם בעל הדין מיוצג – המצאת פסק הדין תהיה לעורך דינו.
היא הבהירה, בהקשר הזה, ש"אין באי-עדכון הלקוח על ידי עורך הדין כדי לשלול את תוקפה של ההמצאה שבוצעה כדין, וככל שעולות טענות מסוג זה - על הלקוח להפנותן אל עורך דינו". במלים אחרות, המערערת לא תוכל להיבנות מטענה שעורך דינה הקודם לא עדכן אותה במתן פסק הדין לצורך הגשת ערעור.
בבחינת למעלה מן הצורך אף נקבע, לקראת סיום, שלא מתקיימים בעניינה של המערערת "טעמים מיוחדים" המצדיקים מתן הארכת מועד. בקשר לנסיבותיה הרפואיות המורכבות, חידדה השופטת שאלה לא נתנו לה "אשרה בלתי מוגבלת בזמן להגשת ערעור".
המסקנה היא שהמועד האחרון להגשת ערעור חלף בספטמבר 2025, כלומר המערערת איחרה בשלושה חודשים, וזאת מבלי שביקשה הארכת מועד וללא שמתקיימים בעניינה טעמים מיוחדים המצדיקים את מתן הדבר. בנסיבות אלה נעתרה השופטת לבקשת "שלמה" והורתה על סילוק הערעור על הסף, כאשר "הרבה מאוד לפנים משורת הדין, ובשל מצבה הרפואי" – לא חויבה האישה בהוצאות.
- ב"כ המערערת: עו"ד יגאל גולדשטיין
- ב"כ המשיבה: עו"ד אורי וינינגר