ילדה תאומים ואיבדה את הרחם: שיבא תשלם כ-9.2 מיליון שקל

פיצוי עתק נפסק לאחרונה, במחוזי בלוד, ליולדת תאומים ב"שיבא" שנדבקה בחיידק טורף. סגנית הנשיאה בלהה טולקובסקי קבעה שבית החולים התרשל הן באי-הקפדה על עטיית מסכה במהלך הלידה, והן באיחור באבחון הזיהום, שהוביל לכריתת רחמה ולפגיעות קשות נוספות. בסך הכל תקבל האישה, לרבות הוצאות משפט, כ-9.24 מיליון שקל.

בדצמבר 2015 הגיעה התובעת, אז בת 39, ללדת תאומים בשיבא. הלידה בוצעה בחדר ניתוח, תוך היערכות לאפשרות של ניתוח קיסרי. שני התינוקות חולצו באמצעות ואקום, והרופא המיילד תפר קרעים שנגרמו ליולדת במהלך הלידה.

כעבור חמישה ימים הובהלה האישה למיון כשהיא סובלת מחולשה, מלחץ דם נמוך ומכאבים עזים בבטן וברגל. בבדיקות התגלה זיהום בחיידק טורף מסוג סטרפטוקוקוס מקבוצה A. מצבה הידרדר, והיא נאלצה לעבור כריתת רחם והסרת רקמות מזוהמות מרגלה.

במסגרת חקירה אפידמיולוגית שנערכה בבית החולים בעקבות מקרי זיהום נוספים, התברר כי הרופא שיילד את האישה נשא חיידק זהה מבחינה גנטית לזה שהתגלה בגופה.

בתביעתה טענה האישה כי הרופא לא עטה מסכה בעת תפירת הקרעים, בניגוד להוראות משרד הבריאות. עוד טענה כי הצוות התעלם מתלונותיה על כאבים במהלך האשפוז, חרף הצורך בערנות מוגברת בעקבות מקרה קודם של זיהום.

מנגד טענה המדינה כי בלידה נרתיקית אין חובה לעטות מסכה, גם כשהיא מתבצעת בחדר ניתוח. עוד הכחישה התרשלות במעקב, וטענה כי מדובר בזיהום אלים המתפתח במהירות, שאבחונו המוקדם לא בהכרח היה מונע את הנזק.

מסכה בחדר ניתוח – חובה

השופטת טולקובסקי דחתה את עמדת המדינה. היא קבעה כי הוראות משרד הבריאות מחייבות עטיית מסכה בכל טיפול בחולה בחדר ניתוח, לרבות תפירת קרעים לאחר לידה. העובדה שבפועל לא נהגו להקפיד על כך, הדגישה, אינה פוטרת את בית החולים מאחריות.

עוד נקבע כי במאזן ההסתברויות, הרופא המיילד היה מקור ההדבקה, כאשר אי-עטיית המסכה אפשרה את העברת החיידק ליולדת.

השופטת מצאה התרשלות גם במעקב הרפואי. לדבריה, היולדת שוחררה מאשפוז חרף תלונות על כאבים עזים, ללא בדיקת דם עדכנית וללא התייעצות עם רופא בכיר. מחדלים אלה מנעו את האפשרות לברר אם ניתן היה לזהות את הזיהום ולטפל בו מוקדם יותר. המדינה לא הוכיחה שטיפול מוקדם לא היה משנה את התוצאה.

אשר לנזק, נקבע כי האישה - שעבדה קודם לכן כעורכת דין - סובלת מנכות רפואית משוקללת של 64%, הכוללת פגיעה נפשית ופיברומיאלגיה. צוין שבעקבות האירוע היא נאלצה לעבור שיקום ממושך באורך כשבע וחצי שנים, וכי היא אינה מסוגלת לשוב לעבודתה הקודמת.

השופטת העריכה את הפגיעה העתידית בכושר השתכרותה ב-80%, ופסקה לה פיצויים בסך כ-8.86 מיליון שקל בגין הפסדי שכר, פנסיה, עזרת הזולת, הוצאות רפואיות, ניידות וכאב וסבל. לאחר ניכוי תגמולי ביטוח לאומי, חויבה המדינה לשלם לאישה 7,478,429 שקל, בתוספת שכ"ט עו"ד של 1,764,909 שקל והוצאות משפט.

• ב"כ התובעת: עו"ד ד"ר ש' פויירינג ועו"ד נ' הלוי
• ב"כ המדינה: עו"ד י' עוזיאל

עו"ד מאי מרקוביץ עוסק/ת ב-רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.