בת-זוג של שוטר שנפל ב-7.10 הוכרה כידועתו בציבור
אגף השיקום במשרד הביטחון סירב למתן ההכרה על רקע שהותם בבתים נפרדים בבוקר האסון, אך השופט התרשם שהשניים ניהלו משק בית משותף: "גם זוגות נשואים לעתים שוהים לחוד"
ועדת ערר לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) בבאר שבע הכירה לאחרונה בבת-זוג של שוטר שנפל ב-7.10 כידועה בציבור שלו, לעניין חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום). יו"ר הוועדה, הנשיא עמית יריב, דחה את עמדת משרד הביטחון לפיה שהות בני הזוג בנפרד בבוקר האסון, מלמדת שלא הייתה ביניהם מערכת יחסים כשל זוג נשוי.
המערערת, שיוצגה על-ידי עו"ד הילה הולנדר, ניהלה עם המנוח זוגיות במשך שנתיים ותשעה חודשים, החל מינואר 2021 ועד לנפילתו על הגנת המולדת באוקטובר 2023. לאחר שאיבדה את חברה לחיים, גיבור ישראל, פנתה לקצין התגמולים על מנת שיכיר בה כידועה בציבור שלו. זה דחה אותה בפברואר 2024, ומכאן הערר שהוגש לוועדה.
היא סיפרה במסגרתו שבינה לבין המנוח שררה אהבה גדולה, אשר כללה מגורים משותפים, חיי אישות ואפילו חתימה על תצהיר רשמי בדבר היותם בציבור, במסגרת פרויקט "מחיר למשתכן". עוד שיתפה שהשניים תכננו למסד את הקשר ולהרחיב את המשפחה. לדבריה היא והמנוח התנהלו כמו בעל ואישה לכל דבר, כאשר הייתה להם מערכת יחסים חמה וקרובה, שהתבססה על שותפות. מכאן, לשיטת המערערת, שהיא עונה להגדרת "בן משפחה" שבחוק, בהיותה ידועה בציבור של המנוח.
מנגד טען קצין התגמולים, באמצעות עו"ד אילנית גדקר אהרוני, שאין לראות במערערת ובמנוח "ידועים בציבור" לעניין החוק, בין היתר מאחר שלא גרו יחד בדירה משלהם - אלא אצל הוריהם לסירוגין - וכי בבוקר האסון שהו בנפרד, היא בבית משפחתה והוא בבית משפחתו. בתוך כך נטען שהצהרתם במסגרת "מחיר למשתכן" כי הם ידועים בציבור, אינה מעלה או מורידה.
ערך "צוואה רוחנית" לטובתה
השופט יריב דחה את טענות אגף השיקום, אחת לאחת. אשר לעניין המגורים אצל ההורים, הובהר שהחוק אינו דורש שהות תחת קורת גג שהינה בבעלות בני הזוג, או בחזקתם הייחודית. הוא חידד, לעניין זה, שישנם לא מעט זוגות נשואים הבוחרים, מטעמי חיסכון או נוחות, לגור אצל הורי אחד מבני הזוג, כך שההסתכלות על המערערת והמנוח לא צריכה להיות שונה.
בהמשך דחה השופט את ניסיון משרד הביטחון לייחס אפס חשיבות לתצהיר עליו חתמו בני הזוג במסגרת פרויקט "מחיר למשתכן" - אותו קיבל משרד השיכון. "אנו מוצאים קושי רב בעמדה זו, בהתחשב בעובדה כי על המדינה לדבר בקול אחד", כתב והוסיף: "הכרה במעמדם של בני הזוג כידועים בציבור בהקשר מסוים, אך התנערות מהכרה זו בהקשר אחר מהווה פגיעה באחידות החלטות הממשל, וכתוצאה מכך באמינות בו".
לבסוף נימק השופט שגם שהות בני הזוג בנפרד בבוקר שמחת תורה תשפ"ד, אין בכוחה למשוך לכיוון אי-הכרה בהם כידועים בציבור. "גם זוגות נשואים כדת משה וישראל שוהים מפעם לפעם בנפרד", הדגיש, "ודאי כך הוא כאשר אין מחלוקת שהמנוח היה במשמרת בערב שבת שקדם ל-7.10, כך שלא בלתי סביר שהמערערת בחרה לבלות את ערב החג עם בני משפחתה".
טרם חתימה הבהיר השופט שגם ההתכתבויות בין השניים מעידות על שותפות גורל. "אנחנו לא ידידים ששוכרים דירת שותפים, את בת הזוג שלי ואנחנו שותפים לחיים", כתב המנוח למערערת כשנה טרם נפילתו. השופט כתב שהודעות אלו ואחרות מגלמות, למעשה, "צוואה רוחנית" מטעמו להכרה בבת-זוגו כידועה בציבור שלו.
סוף דבר השופט הכיר במערערת כ"בת משפחה" של המנוח לעניין החוק, ופסק לטובתה 12,500 שקל הוצאות ושכ"ט עו"ד.
- ב"כ המערערת: עו"ד הילה הולנדר
- ב"כ המשיב: עו"ד אילנית גדקר אהרוני