השופט דב גוטליב קיבל לאחרונה תביעה שהגישה תושבת נתניה נגד העירייה. האישה נפלה לפני כ-5 שנים כשנתקלה בקצה מעקה בטיחות בולט שהיה צמוד למדרכה. כתוצאה מכך היא שברה את פיקת הברך ונאלצה לעבור ניתוח. השופט קבע שהתאונה נגרמה כתוצאה מרשלנות העירייה וחייב אותה לשלם לתובעת 100,800 שקל.

התובעת, כבת 65 במועד התאונה, סיפרה שבאותו יום בסביבות השעה 13:00 חצתה את הכביש לכיוון חוף הים יחד עם בתה ונכדתה. כשעלתה על המדרכה היא נתקלה בקצה מעקה בטיחות בולט ומסוכן שניצב בצמוד לשפת המדרכה. כתוצאה מכך היא איבדה את שווי המשקל, נפלה ונחבלה. היא הוסיפה שהמפגע היה מוסתר בעשבים.

ממקום התאונה היא הובהלה לבית חולים ״לניאדו״ שם אובחן שבר בפיקת הברך. בהמשך נאלצה לעבור ניתוח.

העירייה הכחישה את התאונה וטענה שלא היה שם כל מפגע. לטענתה מדובר בקצה מעקה בטיחות שהותקן כ״מגלשה״ לתוך הקרקע באופן תקני. כמו כן, האירוע התרחש לאור יום כך שהיה על התובעת לשים לב לצעדיה.

עוד טענה העירייה כי היה על התובעת לעבור במעבר חצייה וכי היא סובלת ממחלות רבות שיכולות להסביר את הנפילה, ללא קשר למפגע. ״חיי היום יום מלאים סיכונים שמתממשים וגורמים נזקים״, סיכמה.

הצדדים הסכימו שנכותה הרפואית הקבועה של התובעת כתוצאה ממצב הברך היא 10%.

״ראיתי מצבים יותר גרועים״

השופט דב גוטליב מבית משפט השלום ברמלה כתב שניכר מעדותה של התובעת כי היא מספרת את הדברים כהווייתם. הוא השתכנע שבמקום האירוע היה קצה מעקה בולט ומסוכן שהיה אמור להיות בתוך האדמה אך הותקן באופן שיצר מכשול לעוברים ושבים.

לדבריו, נציג הנתבעת מסר עדות מתחמקת באופן שהותיר רושם ברור שגם הוא מודע לכך שמדובר במפגע שהיה צריך לתקן לפני האירוע. בין הוא נשאל הנציג האם הוא מסכים ששביל גישה להולכי רגל לא אמור להראות ככה והשיב ״ראיתי מצבים הרבה יותר גרועים זה מה שיש״.

עו
עו"ד דניאל רווח | צילום: אספוסה

השופט הוסיף שאין קשר בין העובדה שהתובעת לא חצתה במעבר חצייה לבין נפילתה שכן היא נפצעה לאחר שסיימה לחצות את הכביש ועלתה על המדרכה. כמו כן, ניכר מהעדויות שמדובר באזור לא מפותח ועל מנת להגיע למעבר חצייה היה על התובעת ללכת מרחק רב בדרך משובשת.

השופט הדגיש כי באחריות העירייה לשמור על תקינות המדרכות שעליהן פוסעים יום יום עשרות הולכי רגל. הוא ציין שאמנם מדרכות אינן משטח סטרילי אך לא מדובר בפגם הקשור בבליטות טבעיות על פני השטח אלא במפגע של ממש.

עם זאת, מאחר שהתאונה התרחשה בשעות הבוקר בתאורה מלאה ובסביבה שאינה מוכרת לתובעת קבע השופט שהיה מצופה מנה להסתכל במקום בו היא דורכת והטיל עליה אשם תורם בשיעור של 10%.

באשר לנזק, השופט התרשם שהתאונה השפיעה על חייה של התובעת ופגעה באיכות החיים וביכולת התפקוד הסביר שלה. בהתאם, הוא קבע שנכותה התפקודית עולה על הרפואית ועומדת על 12.5%.

עבור עזרת הזולת, הוצאות רפואיות, כאב וסבל ובניכוי אשם תורם פסק השופט לטובת התובעת 100,800 שקל.

עוד חויבה הנתבעת בהוצאות ובשכ״ט עו״ד בסך 23.4%.

ב״כ התובעת: עו"ד מיכאל סימניאן

ב״כ הנתבעת: עו"ד צבי רוטמן

עו״ד דניאל רווח עוסק/ת ב- נזיקין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל