צוואה ישראלית על נדל"ן בצרפת: מה חשוב לדעת

ישראלים רבים מחזיקים בנדל"ן בצרפת, אם כנכס נופש, לצורכי השקעה או מכוח ירושה. חלקם אף ערכו צוואה בישראל, וסבורים כי בכך הוסדרה גם הורשת הנכס בצרפת. פסיקה צרפתית מהעת האחרונה קובעת כי הדבר אומנם נכון בעיקרו, אך כפוף למספר תנאים.

איזה דין חל?

מאוגוסט 2015 חלה בצרפת תקנת איחוד אירופי הקובעת שככלל, הדין החל על ירושת מנוח, לרבות נכסי מקרקעין בצרפת, הוא דין המדינה שבה התגורר דרך קבע עובר למותו. עוד קובעת התקנה כי אדם רשאי לבחור מלכתחילה בצוואתו את דין מדינת אזרחותו, כדין שיחול על ירושתו.

ההשלכה לגבי תושב ישראל ברורה: בהיעדר בחירת דין, ירושתו כפופה לחוק הירושה הישראלי. בית המשפט בפריז אישר בפברואר האחרון עקרון זה, כשקבע כי צוואה ישראלית שנערכה כדין יכולה להתקבל במערכת המשפט הצרפתית.

גם מבחינת צורת הצוואה קיימת הכרה הדדית. ישראל וצרפת הן צדדים לאמנת האג מאוקטובר 1961 העוסקת בצורתן של צוואות, ובית המשפט העליון בצרפת קבע, כבר באמצע שנות התשעים, כי צוואה ישראלית התקפה מבחינת צורתה, אינה טעונה אימות או אישור אפוסטיל.

כשהחתימה במחלוקת

אלא שתוקף הצוואה אינו מבטיח כי לא יתעוררו קשיים. בספטמבר אשתקד דן בית המשפט לערעורים בפריז בצוואה שאחד היורשים כפר באמיתות החתימה עליה. הזוכים לא הצליחו להוכיח כי החתימה אותנטית - והצוואה בוטלה. בעקבות זאת העיזבון חולק לפי הדין הצרפתי, בניגוד לרצונו המפורש של המנוח.

לכן, כאשר קיימים נכסים בצרפת, יש יתרון לעריכת "צוואה בפני רשות" בהתאם לסעיף 22 לחוק הירושה, ולהפקדתה אצל הרשם לענייני ירושה. צוואה כזו ניתנת לאימות באפוסטיל ולתרגום נוטריוני, ומקשה על העלאת טענות נגד תוקפה המשפטי. אמת, גם צוואה בעדים תקפה ברמת העקרון, אך במקרה של מחלוקת בין היורשים עלולות להתעורר שאלות ביחס לאותנטיות שלה.

הילדים עשויים לדרוש חלק

הבדל משמעותי נוסף נוגע למונח צרפתי הקרוי "החלק השמור" (réserve héréditaire), ונסביר: בניגוד לדין הישראלי, המאפשר לאדם להוריש את רכושו למי שירצה, הדין הצרפתי מעניק לילדים חלק בעיזבון שלא ניתן לשלול מהם.

בשלהי 2021 נכנס לתוקף תיקון לקוד האזרחי הצרפתי, הקובע שאם הדין החל על צוואה מסוימת אינו מעניק הגנה כזו לילדים, הרי שהילד עשוי לדרוש "השלמה" מתוך הנכסים הנמצאים בצרפת, אם הוא או המנוח היו במועד הפטירה אזרחים או תושבים של מדינה באיחוד האירופי.

כך, למשל, אדם בעל אזרחות ישראלית וצרפתית המתגורר בישראל ומוריש את כל רכושו לרעייתו, עלול לגלות ביום בהיר אחד כי בנו, המתגורר בפריז, זכאי לדרוש את חלקו מתוך הדירה שבצרפת. הצוואה אינה מתבטלת, אך היקף ההורשה לבת הזוג עשוי להצטמצם.

ומה לגבי ישראלי בלבד?

כאשר בעל הנכס הוא אזרח ישראלי "טהור", ללא אזרחות אירופית, הוא אינו יכול לבחור בדין הצרפתי. ירושתו תהיה כפופה בהכרח לדין הישראלי.

עם זאת, גם במקרה כזה עשוי מנגנון ה"השלמה" הצרפתי לחול, אם במועד פטירתו אחד מילדיו הוא אזרח או תושב של מדינה באיחוד האירופי. במלים אחרות, מקום מגורי הילדים עשוי להשפיע דרמטית על חלוקת הנכסים בצרפת.

לסיכום, צוואה ישראלית יכולה לחול גם על נכס מקרקעין בצרפת, אך חשוב להיערך לכך נכון. מומלץ לערוך אותה בפני רשות ולהפקידה, להתייחס במפורש לנכס הצרפתי, ולבחון מראש איזה דין יחול על הירושה, ככל שניתן לבחור בו. כאשר המצווה הוא ישראלי בלבד יש לבחון גם היכן גרים ילדיו, שכן מגורי אחד מהם במדינה החברה באיחוד האירופי עשויים לאפשר לו לדרוש חלק מהנכס בצרפת.

הימנעות מהסדרת הנושאים הללו מראש עשויה להותיר את ההכרעה לגביהם בידי גורם שאינו המנוח, כמו בית המשפט הצרפתי. תסכימו איתי שאין מדובר בתוצאה רצויה.

• עו"ד ג'ולי דניאל עוסקת בדין הצרפתי, באזרחות צרפתית ובירושות בין ישראל לצרפת. היא בעלת הסמכה כנוטריון, וחברה ברשת Oz Lawyers (French & Israeli Legal Network)