בפסק דין שניתן לאחרונה, בית משפט השלום ברמלה הורה לעיריית נתניה לשלם פיצויים בסך כ-75,000 שקל לתושבת העיר שנפלה בגלל מדרכה משובשת באחד הרחובות בעיר.השופט דב גוטליב העדיף את גרסת התובעת ודחה גישת העירייה שביקשה להתנער מאחריות.

התובעת סיפרה על המקרה שהתרחש בשעת ערב בסוף שנת 2013 לאחר שירדה ממונית. היא טענה כי נתקלה במרצפת בולטת ושבורה, ולכן איבדה שיווי משקל ונפלה. היא הרגישה כאב חד שהתברר אחר כך כשבר בפיקה של הברך.

בנוסף היא טענה כי המקום היה חשוך משום שתאורת הרחוב לא היתה תקינה. בהקשר זה היא סיפרה כי עוד לפני האירוע היא ושכניה פנו לעירייה על מנת שתתקן את תאורת הרחוב, אך העניין תוקן רק אחרי התאונה.

לתביעה שהגישה נגד העירייה ונגד חברת הביטוח "הראל", התובעת צירפה תיעוד רפואי ותמונות של המדרכה.

הנתבעות הכחישו את גרסתה של התובעת וטענו כי מדובר בפגם אסתטי ו"שקיעה קלה" של מרצפות המדרכה. מצב זה של הבדלי גובה קלים אינו מהווה מפגע, לשיטתן. בנוסף הן הכחישו את הטענה בדבר תאורה לקויה וטענו כי במקום שבו התובעת נפלה ניצב עמוד תאורת רחוב. 

בעניין הנזק שנגרם לתובעת, הצדדים הסכימו להעמיד את הנכות הרפואית הקבועה שלה בגין האירוע, על שיעור של 10% שבר בפיקה. 

"פערי גובה ממשיים ומסוכנים"

בניגוד לעמדת הנתבעות, השופט גוטליב התרשם כי "ניכר היה בעדותה של התובעת כי היא מספרת את הדברים כהווייתם".

בנוסף, השופט מצא חיזוק לגרסת התובעת בתמונות שצירפה לתביעתה, בהן נראה הפרש גבהים מסוכן בין המרצפות. עיון בתמונות הביא את השופט למסקנה כי "המדרכה הרלוונטית כמעט לאורך כל אורכה משובשת, בנויה ממרצפות שבורות או שקועות באורח היוצר פערי גובה ממשיים ומסוכנים, כך שמי שפוסע על המדרכה עלול ליפול ולהיפצע".  

בתוך כך השופט מתח ביקורת על העירייה, שזימנה לעדות מי שהחל לשמש כמנהל אגף אחזקות רק מספטמבר 2016, ולא את מי שהיה בתפקיד בזמן האירוע, כלומר העידה אדם שאינו יודע את הדברים מידיעה אישית אלא העיד על סמך מידע שקיבל מאחרים.

כמו כן, עדותו עצמה עוררה תמיהות בקרב השופט. העד טען כי מדובר במפגע שנגרם על ידי שורשי עצים סמוכים השייכים לדיירים, והוסיף כי בעניין זה פנתה העירייה אל הדיירים הגרים באזור. תשובה זו, לפי השופט, הייתה תמוהה ביותר, שכן האחריות לתקינותן של המדרכות אינה באחריות דיירים כלשהם, אלא העירייה היא שצריכה לדאוג לכך.

לאחר ששמע את העדויות, ולקח בחשבון את העובדה שהעירייה לא הגישה את יומן הפיקוח על תלונות תושבים, השופט אף קבע כי תאורת הרחוב אכן לא הייתה תקינה במועד האירוע. שילוב זה – של מפגע וחושך – יצר לדעת השופט סיכון בלתי סביר להולכי רגל.

עם זאת, השופט החליט לייחס לתובעת 20% מן האחריות לאירוע כיוון שמדובר בסביבה שהיא מכירה, ומן הסתם הייתה מודעת לליקויים במדרכה, כך שהייתה צריכה להיזהר יותר.

לאחר שחישב את נזקיה השונים – בהם כאב וסבל, הוצאות רפואיות וגריעה מכושר השתכרות – השופט חייב את העירייה בפיצויים בסך 74,984 שקל, בתוספת הוצאות משפט, ושכ"ט עו"ד בשיעור של 23.4% מסכום הפיצוי.

שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

עו"ד אבישי בוגן עוסק/ת ב- נזיקין 
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה

המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל