עד לצוואה הכחיש שחתם עליה, אך השופט הורה לקיימה

צוואה המעניקה ליורש יחידי חלקת אדמה שלמה תקוים, וזאת למרות התכחשות אחד העדים לחתימתו עליה - כך קבע לאחרונה השופט איתי כרמי מבית המשפט למשפחה בנוף הגליל-נצרת. פסק הדין הדרמטי התבסס על חוות דעת גרפולוגית שלפיה חתימת המנוח לא זויפה, כמו גם סירוב העד המתכחש להתייצב לבדיקת חתימות, באופן שנזקף לחובתו.

התובע הוא בנו של גבר שנפטר ב-2017, כאשר שמונת המתנגדים הם אלמנתו ויתר ילדיו (למעט אחד, שבחר שלא לקחת חלק בהליך). בצוואתו ממרץ 2009, הוריש המנוח את חלקת האדמה עליה נמצא בית מגורי המשפחה לבנו-התובע בלבד. הדבר עורר את חמתם של האלמנה ויתר האחים, ומכאן ההתנגדות מטעמם.

הם העלו מספר טענות, כגון שהצוואה הינה תוצר של השפעה בלתי הוגנת מצד התובע, וכי חתימת המנוח עליה זויפה. עדות מרכזית הייתה של לא פחות מאחד העדים לצוואה, אשר התכחש לחתימתו עליה. עוד נטען שהמסמך אינו משקף את רצונו האמיתי של המנוח, ולכן מוצדק לבטלו ולתת במקומו צו ירושה.

מנגד טען הבן הזוכה שהצוואה אמיתית ומשקפת את רצונו החופשי של אביו, כך שיש לקיימה ככתבה וכלשונה.

העד האחר: "חתם בפניי"

השופט כרמי דחה את כל טענות המתנגדים. אשר לטענתם כי חתימת המנוח על הצוואה זויפה, הוא אימץ חוות דעת נגדית, של מומחה אובייקטיבי מטעם בית המשפט, אשר לפיה "קרוב מאד לוודאי" שהחתימה דווקא אותנטית.

ומה לגבי התכחשות אחד העדים לחתימתו על הצוואה? ובכן לדברי השופט, יש לראות בסירובו העיקש והעקבי לשתף פעולה עם מומחה בית המשפט - בדמות אי-התייצבותו לבדיקת חתימות, וזאת חרף הפצרות בית המשפט שעליו לעשות כן - כדבר הפועל לחובתו, וממילא מחליש את גרסתו.

לזאת הוסיף השופט את העובדה שמומחה בית המשפט לא זומן להיחקר על חוות דעתו, כלומר שממצאיו למעשה לא הופרכו, כמו גם את "עדותו המרשימה" של עד הצוואה הנוסף, אשר סיפר - ממיטת חוליו אליה הוא מרותק - פרטים רבים על אודות הצוואה ומעמד חתימתה.

בסיכום העניין הגיע השופט "למסקנה הברורה כי לא נפל כל פגם בצוואה, אשר נעשתה בכתב, לפני שני עדים, תוך הצהרת המנוח כי זוהי צוואתו וחתימה לעיניהם". בהמשך הוא אף דחה את טענות המתנגדים להשפעה בלתי הוגנת, מהנימוק שלא בוססה כראוי.

אומנם בני המשפחה שנושלו סיפרו שהתובע "שהה בבית המנוח כל שעות היממה", ואולם לדברי השופט אף בהנחה שגרסתם נכונה - אין בכך כדי לבסס השפעה בלתי הוגנת, שעה שאין מחלוקת כי המוריש היה בריא ובגופו ובנפשו באותה תקופה.

משנדחו כלל טענות המתנגדים, ומשנקבע שאין לקבל את התכחשות העד לחתימתו על הצוואה - על רקע סירובו לשתף פעולה עם מומחה בית המשפט - קבע השופט שהיא תקוים ככתבה וכלשונה, כלומר שהתובע יירש את חלקת האדמה של אביו במלואה. מלבד זאת, נפסקו לטובתו הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 30 אלף שקל.

• ב"כ התובע: עו"ד יוספיה סמיר
• ב"כ הנתבעים: עו"ד טועמה דראושה

עו"ד עמרם נהרי עוסק/ת ב- ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.