בן הדוד ביקש להחזיר לתוקף צוואה שבוטלה – ונדחה
הצוואה העניקה חלק מרכוש המנוח לארבעה מבני דודו, אך בנו טען כי זויפה והביא לביטולה. אחד הנהנים ביקש לפתוח מחדש את ההליך, אלא שביהמ"ש קבע כי ידע עליו בזמן אמת

בית המשפט למשפחה בנוף הגליל-נצרת דחה לאחרונה בקשת נהנה בצוואה לבטל פסק דין שבמסגרתו בוטל צו קיומה, עקב טענת אחד מילדי המנוח לזיוף. השופט איתי כרמי קבע כי המבקש ידע על ההליך המשפטי בזמן אמת אך נמנע מלקחת בו חלק, ואף לא הציג הגנה לכאורית ממשית שתצדיק את ביטול פסק הדין.
המנוח הלך לעולמו ביוני 2009. בינואר 2011 ניתן צו לקיום צוואה שערך בדצמבר 2007, אולם בדצמבר 2022 ניתן צו קיום מתוקן, שהכיר בצוואה נוספת שערך לכאורה באפריל 2008. בצוואה המאוחרת הוריש המנוח חלק מרכושו לארבעה מבני דודו, ואת יתרת הרכוש לאשתו.
בינואר 2025 פנה אחד מבני המנוח בעתירה לבטל את צו הקיום המתוקן, בטענה שהצוואה המאוחרת זויפה. בספטמבר אותה שנה התקבלה הבקשה וצו הקיום המתוקן בוטל, לאחר שהנהנים בצוואה לא הגישו תגובה ולא התייצבו לדיון שאליו זומנו.
אלא שבאוקטובר האחרון, יותר משנה לאחר מתן פסק הדין, ביקש אחד מבני הדודים לבטלו. לטענתו, לא ידע על ההליך בשל "פגמים מהותיים בהמצאה". הוא הודה שחתם על אישור מסירה, אך טען כי המעטפה שקיבל הכילה רק את הצוואה וצו קיומה, ללא הבקשה לביטול הצו. עוד טען כי לא הוצגו ראיות מספקות לזיוף.
מנגד טען בן המנוח כי המבקש ידע היטב על ההליך, וכי המסמכים הומצאו לו פעמים רבות. לדבריו, בן הדוד אף לא הציג גרסה ממשית שלפיה הצוואה אותנטית.
"זלזול בוטה"
השופט כרמי דחה את הבקשה וקבע כי הוגשה בשיהוי קיצוני, ללא בקשה נפרדת להארכת מועד. הוא דחה את טענת בן הדוד שלא ידע על ההליך: "מהנתונים שלפניי עולה בבירור כי המבקש ידע היטב על אודות ההליכים בזמן אמת, כאשר הומצאו לו כתבי בי-דין במספר הזדמנויות ולא רק בהליך לפניי, אלא לאורך שרשרת הליכים בערכאות שונות".
השופט הבהיר, בהקשר הזה, כי "כלל ההמצאה נועד להבטיח שבעל דין ידע על ההליך המתנהל נגדו. הוא לא נועד לשמש לו מקלט". עוד קבע כי המבקש גילה זלזול בוטה בהליכי המשפט, וכי זכות הגישה לערכאות אינה מאפשרת לבעל דין לנצל את ההליך לאחר שנמנע במודע מלהשתתף בו.
גם לגופו של עניין מצא השופט כי המבקש לא הציג סיכויי הגנה לכאוריים. הוא ציין שאחד העדים לצוואה הכחיש תחילה בתצהיר את חתימתו עליה, אך בתצהיר מאוחר טען שלא הבין על מה חתם קודם לכן, וכי אינו זוכר את נסיבות חתימת הצוואה, אך לקבוע "נחרצות כפי שכתוב בתצהיר כי הדברים לא היו - זה לא נכון".
למסקנת השופט, "דבריו אלה של מי שנחשב עד לצוואה, רק מחלישים את עמדת המבקש יותר מאשר מחזקים אותה". בסופו של יום נותר על כנו פסק הדין שביטל את צו הקיום המתוקן, ובן הדוד חויב לשלם לבן המנוח הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 שקל.

- ב"כ המבקש: עו"ד עלא עלאדין
- ב"כ המשיב: עו"ד טארק חטיב
עו"ד אסתר אתי סדיס עוסק/ת ב-ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.