חולה קורונה שנפל ממיטת האשפוז יפוצה במאות אלפי שקלים

חולה קורונה שנפל ממיטת אשפוזו ונפגע פיזית ונפשית יפוצה במאות אלפי שקלים - כך קבע לאחרונה המחוזי בנוף הגליל. השופטת אוסילה אבו-אסעד ייחסה רשלנות רפואית לצוות בית החולים, משלא השגיח די הצורך על הגבר, שדפנות מיטתו היו מונחות. היא קבעה שנדרש היה לקשור אותו או להצמיד לו איש צוות שימנע את המעידה.

התובע (54) נדבק בקורונה בדצמבר 2020. הוא אושפז בבית החולים הנתבע, "העמק", לאחר שחש במצוקה נשימתית. בשל החמרה במצבו, חובר למכונת הנשמה תחת הרדמה מלאה. ביומו התשיעי של האשפוז - בעודו מונשם, מורדם ומושכב על בטנו - נפל ממיטת האשפוז ונותק ממכשיר ההנשמה.

בתביעה שהגיש פקיד הבנק לשעבר ומורה הנהיגה בהווה למחוזי, סיפר שכתוצאה מהנפילה כתפו הימנית נחבלה, מחלת הריאות ממנה סבל בעטיה של הקורונה הוחמרה, והוא אף פיתח קושי נפשי. לשיטתו רשלנות בית החולים מתבטאת בשני מישורים: האחד, שמיטת אשפוזו לא הייתה מגודרת, מה שתרם למעידה; והשני, שהיה מנותק ממכשיר ההנשמה למשך 8 דקות תמימות.

להגנתו טען המרכז הרפואי שהסיבה לאי-הרמת דפנות המיטה הייתה שיפור באספקת החמצן לגוף החולה. אשר למשך הניתוק ממכונת ההנשמה, הנתבע כפר בגרסת התביעה וגרס שמדובר היה ב-2 דקות בלבד. בית החולים סיכם שהעניק לאיש טיפול מיטבי, וכי לא התרשל בנסיבות העניין.

מחמאות לצד ביקורת

אבל השופטת אבו-אסעד חשבה אחרת. היא אומנם קיבלה את גרסת בית החולים באשר למשך הניתוק ממכונת ההנשמה - בהתבסס על סרטון המתעד את הנפילה - אך לצד זאת קבעה שהצוות הרפואי מטעמו התרשל באי-מניעת התאונה.

"מבלי להתעלם מן הקושי הרב שליווה את עבודתם המקודשת של הצוותים הרפואיים, במיוחד בתקופת הקורונה, ומבלי להתעלם מקיומה של הצדקה רפואית לאי-הרמת מעקות מיטת האשפוז של התובע", כתבה השופטת, "מצופה היה מהנתבעת לנקוט באמצעי זהירות מוגברים לאור הסיכון המוגבר לנפילת החולה המורדם ממיטת האשפוז, לרבות על-ידי הצמדת איש צוות למיטת האשפוז של התובע, או קשירת התובע באמצעים מקובלים".

בסוגיית הנזק קבעה השופטת, על סמך חוות דעת רפואיות, כי בשל הנפילה ממיטת האשפוז נגרמה לתובע נכות אורתופדית, ריאתית ונפשית קבועה בשיעור משוקלל של כ-16%. את הנכות התפקודית, זו המשפיעה על כושר עבודתו, העמידה על שיעור פחות במקצת, של כ-12%.

על רקע נתונים אלה קבעה השופטת שנזקי התובע בשל תאונת האשפוז - כגון בגין הפסדי שכר והוצאות רפואיות - מסתכמים ב-893,250 שקל. ואולם היא לא פסקה אותם בפועל, אלא הורתה לצדדים לעדכן, תוך כשבוע, האם הסכום האמור "נבלע" בתגמולי ביטוח לאומי שאמור התובע לקבל מחמת האירוע. במקרה כזה, עדיין יחויב בית החולים לשלם לו רבע מהסכום, כלומר 223,312 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

• ב"כ התובע: עו"ד לואי הוארי
• ב"כ הנתבעת: עו"ד איתן האזרחי ועו"ד מריאנה נובק מנדל

עו"ד גיא ורט עוסק/ת ב- רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.