בהליך חדלות פירעון רביעי: יקבל הפטר, גם מחוב מזונות ישן
החייב גרוש המתקיים מקצבת נכות. ביטוח לאומי דרש לקזז עשירית ממנה לצורך פירעון החוב, אך השופט ביקר בחריפות: "ימנע ממנו קיום מינימלי בכבוד"

בניסיונו הרביעי, כשהוא סובל מנכות משמעותית ומתקיים מקצבה זעומה: בן 71 יקבל הפטר מלא מחובותיו, לרבות מחוב מזונות עתיק לביטוח לאומי. המוסד התנגד אומנם לתחולת ההפטר על חוב המזונות, ודרש לקזז עשירית מהקצבה שמשלם לחייב עד לפירעונו המלא, אך השופט עופר יובל מבית משפט השלום בירושלים הסביר שהדבר ימנע מהאיש קיום מינימלי בכבוד.
כאמור, בעברו של החייב – גרוש ואב ל-4, המוכר בביטוח לאומי עם 75% נכות – שלושה הליכי חדלות פירעון כושלים. זה הרביעי נפתח בדצמבר 2024, והוגשו במסגרתו תביעות חוב בסך כ-260 אלף שקל, שחלק הארי שלהן, 165 אלף שקל, הינו חוב מזונות ישן לביטוח לאומי. האיש, שגר אצל אחד מילדיו, אינו עובד מזה כשנתיים ומתקיים מקצבה בסך כ-4,000 שקל, לאחר קיזוז בגין חוב המזונות.
בין החייב, שיוצג על-ידי עו"ד זאב פרל, לבין הנאמן, עו"ד ראניה אלרן, והממונה, לא הייתה מחלוקת כי על רקע מצבו המורכב - מגיע לראשון הפטר על החובות שאינם קשורים למזונות. בהתאם לכך העניק לו בית המשפט פטור מהם, בכפוף לבדיקת זכויות ירושה. עיקר הדיון בפסק הדין הוקדש לשאלת תחולת ההפטר על חוב המזונות.
בעוד החייב טען שחוב זה נוצר בתום-לב עקב הסתבכות כלכלית רחבה, ולא בשל זלזול בחובתו לכלכל את ילדיו, הדגיש ביטוח לאומי את העובדה שרק ב-2021 הוכר האיש כנכה ולפני כן עבד, מבלי שטרח לשלם מזונות. המוסד, שטען כי ערך גביית חוב המזונות גובר על מטרת שיקום היחיד, שלל תום-לב מצד החייב והציע להמשיך לקזז 10% מהקצבה שמשולמת לו, עד לפירעונו המלא של החוב. הממונה הצטרף לעמדת ביטוח לאומי, שלפיה אין להחיל את ההפטר על חוב המזונות.
חלפו עשרות שנים
אלא שבצעד דרמטי דחה השופט יובל את עמדות הנושה והממונה, וקיבל את זו של החייב – כי נוכח מצבו המורכב וחלוף השנים הרבות מאז היווצרות החוב, יש להחיל את ההפטר אף על חוב המזונות, ולשחררו לדרך כלכלית חדשה ונקייה מחובות.
בפסק הדין הודגש שמדובר בחוב עתיק שנצבר לאורך שנות התשעים עד ל-2003, כאשר בהווה ילדיו של החייב בגירים, באופן המאבד מאופיו המקורי של החוב והופך אותו, למעשה, לחוב כספי רגיל. לזאת הצטרפו נסיבותיו האישיות של החייב והחשש שמא המשך גביית החוב, במתכונת שבה נוקט ביטוח לאומי, תביא אותו לפת לחם.
"מדובר ביחיד שאין בבעלותו נכסים, חסר כושר השתכרות וכושר פירעון. אני סבור כי אין להשלים עם נסיבות בהן היחיד ייאלץ, בשל קיזוז מהקצבאות, להתקיים מסכום הנמוך מ-4,000 שקל לחודש. המשך תשלום החוב, ולו בקיזוז של 10% כפי שהציע המל"ל, עלול לפגוע בזכותו של היחיד לקיום מינימלי בכבוד", כתב השופט.
הודגש, במסגרת זו, שעל ביטוח לאומי "היה למצות בשנות עבודתו של היחיד את ניסיונות הגבייה ממנו, ועתה", בגילו המתקדם, "יש לאפשר לו להמשיך בחייו ללא עול החובות, ולאפשר לו חיים בכבוד".
השופט שלל, בתוך כך, התקיימות אינדיקציות לכך שהחוב נוצר בחוסר תום לב, וקבע בהתאם שאין הצדקה למנוע מהחייב פטור ממנו בהינתן האמור. התוצאה היא שהחייב קיבל פטור מלא מכל חובותיו, לרבות מחוב המזונות, בכפוף לבדיקה האם הינו זכאי לירושה - שאז ייתכן כי חלק מכספי העיזבון יופנה לטובת קופת הנשייה.
- ב"כ החייב: עו"ד זאב פרל ממשרד פרל-טביב
- הנאמן: עו"ד ראניה אלרן