חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע שנחקק ב-2011 בעקבות המלצות ועדת ששינסקי מטיל מס על הפקת נפט וגז טבעי בישראל. הכנסות המדינה מהיטל רווחי הגז והנפט מוקצות לקרן ייעודית שהוקמה בהתאם לחוק.
תזכיר לתיקון החוק שהפיץ השבוע מינהל הכנסות המדינה במשרד האוצר מבקש ליישם החלטת ממשלה מאוגוסט 2015 שפיתחה מתווה להגדלת כמויות הגז הטבעי המופקים ממאגרי ״תמר״, ״ליוויתן״, ״כריש״ ומשדות נוספים.
התזכיר מציע לאפשר לבעלים של שדה גז קטן שהיקפו אינו עולה על 50 מיליארד מ״ק אשר שהשקיע בחיפוש גז בשדה אחר שנמצא ריק, לנכות את הוצאות החיפוש בשדה הריק מהרווחים וההכנסות המצטברות של שדה הגז הקטן שבבעלותו.
״המטרה היא מתן תמריץ לקידום חיפוש של שדות קטנים של גז טבעי ופיתוחם, ובקרה על כך שההטבה המוצעת מנוצלת באופן נאות״, נכתב בהצעה.
מנסחי ההצעה הסבירו כי ההטבה מוגבלת למאגרים קטנים מתוך הנחה שבעל זכויות במאגר גדול שנמצא בו גז בכמות העולה על 50 מיליארד מ״ק אינו זקוק להטבה, גם אם השקיע בחיפושים במאגר שנמצא לבסוף ריק.
בהצעה נכתב כי ההטבה לא צפויה להשפיע על הכנסות המדינה בשנים הקרובות שכן כרגע אין בעלי זכות במיזמי נפט העומדים בתנאים לקבלת ההטבה וחיפוש גז טבעי עלול לקחת מספר שנים.
עם זאת על פי ההצעה, ההנחה היא שבעתיד ההטבה תוסיף לקופת המדינה הכנסות של מאות מיליוני שקלים בשנה עקב גילוים של מאגרים נוספים, שמהן יגרעו רק עשרות מיליוני שקלים בשל ההטבה.
הרחבת האכיפה
בנוסף להטבת המס, יש בהצעת החוק מספר הוראות המשוות את סמכויות הביקורת והאכיפה במיסוי רווחי גז ונפט לאלו הקיימות בפקודת מס הכנסה.
כמו כן, ההצעה מבהירה מהו ״תקבול״ שמחויב בהיטל וקובעת כי הוא כולל גם ״תשלומים עבור רכיבים נלווים למכירה״. כלומר, המס יוטל לא רק על מכירת הגז או הנפט אלא גם על הכנסות המתקבלות מפעולות נלוות כגון הובלה ועיבוד של הגז או הנפט.
עוד מוצע להרחיב את המועדים שבמסגרתם ניתן להטיל את המס לארבע שנים ממסירת דו״ח רווחים על ידי בעלי המאגר (כיום הוצאת השומה צריכה להיעשות בתוך 12 חודשים בלבד ממועד הגשת הדו״ח).
בהצעה גם הוראה המאפשרת לפקיד השומה להתעלם מעסקאות שהוא סבור שהן מלאכותיות או בדויות ושמטרתן היא הימנעות מתשלום ההיטל.
עו"ד אלון סמואל ממשרד יוסף סמואל ושות' עוסק במסים ומשפט ציבורי