שלב אחר שלב: כך פועל עוקץ הקריפטו שמפיל ישראלים

עשרות אם לא מאות ישראלים מגיעים אלינו בחודשים האחרונים לאחר שאיבדו סכומים של עשרות ואף מאות אלפי שקלים בעוקצים בתחום של מניות ומטבעות דיגיטליים. למרות שמדובר בתרמיות שונות לכאורה, בפועל המבנה שלהן כמעט תמיד זהה. כאשר מכירים את הדפוס, אפשר לעיתים לזהות את הסכנה בזמן ולעצור לפני שהנזק גדל.

ברוב המקרים הכול מתחיל בפרסום ברשתות החברתיות. דף פייסבוק או סרטון אינסטגרם מבטיחים תשואות גבוהות במיוחד בהצטרפות לקבוצת השקעות. ההצטרפות אינה כרוכה בתשלום, אך בדיעבד מתברר שהיא עולה ביוקר.

מי שמתעניין ומשאיר פרטים מקבל פנייה מאדם שנשמע אמין מאוד. לעיתים הוא מציג את עצמו כישראלי או כנציג של חברה ישראלית. הוא מתחיל לשוחח עם המשקיע, להסביר על אפשרויות השקעה ולהציע ליווי אישי. בשלב הזה המטרה היא לגרום למשקיע לבצע השקעה ראשונית קטנה יחסית, בדרך כלל באמצעות ארנק דיגיטלי.

מיד לאחר העברת הכסף מתחילים להופיע רווחים. המשקיע רואה בפלטפורמת המסחר כיצד ההשקעה שלו עולה ומניבה תשואות גבוהות. בשלב הזה המשקיע לעיתים יבקש למשוך סכום קטן, והוא גם יקבל אותו, מה שמחזק עוד יותר את תחושת האמון.

אלא שבמקרים רבים מדובר במצג שווא. הפלטפורמה שבה מופיעים הרווחים אינה פלטפורמת מסחר אמיתית אלא מערכת שמחקה את המראה של אתרי השקעות מוכרים. למעשה, מאחורי המסך אין כסף אמיתי, והכספים שהושקעו כבר עברו לידי הנוכלים.

הדרישה לעוד תשלומים ו"עורך הדין" שמבטיח להחזיר את הכסף

בהמשך, כשהמשקיע מבקש למשוך את הרווחים שצבר, מתחילה סאגה חדשה. כעת הוא מתבקש לשלם עמלות שונות או מסים שנדרשים כביכול לצורך שחרור הכסף.

בכל פעם מוצג הסבר אחר. פעם מדובר בעמלת משיכה, ובפעם אחרת מס בינלאומי או תשלום לרשות כלשהי. המשקיע, שרואה מולו רווחים של מאות אלפי שקלים ולעיתים אף מיליונים, משתכנע להעביר עוד כספים כדי לקבל את הסכום שמופיע על המסך. בפועל, כמובן, הכסף אינו מגיע.

כאשר המשקיע מפסיק להעביר כספים או מתחיל לחשוד, מופיע לעיתים שלב נוסף בתרמית. גורם חדש יוצר קשר ומציג את עצמו כמשרד עורכי דין שמתמחה בהשבת כספים מעוקצי קריפטו. אותו "מושיע" מספר למשקיע כי הצליח לאתר את כספו וכי ניתן להשיב אותו. לעיתים אף מוצע כי הטיפול ייעשה "בחינם" או על בסיס הצלחה בלבד. אלא שגם כאן מתברר במהרה כי יש צורך בתשלום עמלה, מס או הוצאה אחרת שנדרשת כביכול כדי לשחרר את הכסף. זהו למעשה ההמשך של אותה תרמית בדיוק.

בשלב הזה, ברוב המקרים, הכסף כבר אבוד. לעיתים ניתן לאתר חלק מהכספים שהגיעו לבורסות קריפטו אמיתיות, ובמקרים מסוימים ניתן לפנות אליהן ולנסות להקפיא או לשחרר חלק מהסכומים. עם זאת, מדובר במקרים המעטים יותר.

ואולם הנזק לא תמיד מסתיים בכסף שנעלם. לא פעם הבנק בישראל שממנו הועברו הכספים מזהה פעילות חריגה ועלול להקפיא את חשבון הבנק בחשד להלבנת הון.

בנוסף, במסגרת פתיחת הארנק או ביצוע ההשקעה, המשקיע מסר לעיתים לנוכלים מסמכים מזהים כמו תעודת זהות, דרכון ופרטים אישיים נוספים. מידע כזה עלול לשמש את הנוכלים לפעולות נוספות ואף לערב את הקורבן, מבלי שידע, בעניינים בעייתיים ואף פליליים.

כך תיזהרו

ראשית, חשוב לא להעביר מסמכים מזהים או פרטים אישיים לגורמים שאינם מזוהים בוודאות. שנית, אין להעביר פרטי ארנק דיגיטלי לאנשים זרים ואין לפתוח ארנק בהנחיה של גורם חיצוני. אם בוחרים להשקיע במטבעות דיגיטליים, יש לעשות זאת באופן עצמאי ובאמצעות פלטפורמות מוכרות בלבד.

לבסוף, חשוב להכיר את הדפוס. כאשר מתבקשים להעביר עוד ועוד כספים כדי "לשחרר" רווחים שכבר מופיעים על המסך, מדובר בסימן אזהרה ברור. עצרו ואל תעבירו עוד שקל.

ואם כבר הסתבכתם, מומלץ לפעול בהקדם. מעבר לניסיון לאתר את הכספים, לעיתים יש צורך גם להסדיר את הדברים מול הבנק ולנקוט צעדים שימנעו שימוש לרעה בפרטים האישיים שנמסרו. טיפול מהיר עשוי למנוע את התרחבות הנזק.

ד"ר עומר נירהוד, עו"ד, מייצג משקיעים וחוסכים שאיבדו את כספם