הסיכון של תאונה, אירוע מוחי, מחלות זקנה או כל דבר אחר שעלול לשלול מאיתנו את כושרנו הפיזי הוא משהו שצריך להיערך אליו ולכן לרובנו יש ביטוח סיעודי מסוג כלשהו. הביטוח אמור להבטיח לנו תמיכה, שיקום ועצמאות כלכלית בימים שבהם כבר לא נוכל לדאוג לעצמנו. ואולם, אין בו מענה לשאלה מי יטפל ברכושנו או יקבל עבורנו החלטות.
אחד החששות הכבדים ביותר הנלווים לתהליך ההזדקנות הוא לא רק אובדן הכשירות הפיזית אלא יותר מכך, אובדן הכשירות הקוגניטיבית ואיתה העצמאות המשפטית. עד כה במצבים בהם נקבע שאדם אינו "כשיר משפטית" כלומר, אינו יכול לקבל החלטות עבור עצמו, בדרך כלל מונה לו אפוטרופוס שהחליף את שיקול דעתו לחלוטין, כשלאדם עצמו אין יכולת להשפיע על זהות האפוטרופוס או סמכויותיו.
תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, שנכנס לתוקף באחרונה, נועד לתת מענה לחוסר הוודאות הזה. התיקון יצר כלי חדש – ייפוי כוח מתמשך – שמשלים, הלכה למעשה, את הביטוח הסיעודי ומהווה המשך טבעי וישיר שלו.
ייפוי הכוח המתמשך הוא מסמך משפטי צופה פני עתיד. האדם שחותם על ייפוי הכוח המתמשך בוחר כיום, כשהוא מבין ומסוגל לקבל החלטות, מי יטפל בענייניו ואיך תיראה המציאות היומיומית שלו אם כושר השיפוט שלו יפגע באופן מלא או חלקי, ובכך להחליף את הצורך במינוי אפוטרופוס.
מהו ייפוי הכוח המתמשך ומי יכול לחתום עליו?
כל אדם שרוצה לקבוע על ידי מי יטופלו ענייניו בעתיד יכול לחתום על ייפוי כוח מתמשך, בתנאי שהוא מבין את המשמעות והתוצאות של המסמך. האדם שנותן את ייפוי הכוח נקרא "ממנה" והאדם שמוסמך לקבל החלטות בשמו נקרא "מיופה כוח" כששניהם חייבים להיות מעל גיל 18.
במסגרת ייפוי הכוח המתמשך הממנה יכול להורות מי ייצג אותו כאשר לא יהיה כשיר משפטית, למנות יותר מאדם אחד לתחומים שונים, למנות מספר אנשים לפעול יחד ואף לתת הנחיות כיצד ירצה שיפעלו בשמו. להבדיל מייפוי כוח רגיל שנכנס לתוקף מידית בדרך כלל, ייפוי הכוח המתמשך נכנס לתוקף רק אם הממנה אינו יכול לקבל החלטות בעצמו או במצב בו יכולתו לבצע פעולות נפגעת משמעותית.
חשוב לציין בהקשר זה כי חוסר כשירות, בוודאי בשלביו הראשונים, בדרך כלל אינו מלא ויש מקרים שבהם ממונה לאדם אפוטרופוס למרות שהוא יכול היה להמשיך ולנהל את חייו ולקבל החלטות עבור עצמו אם רק הייתה ניתנת לו העזרה הנכונה. ייפוי הכוח המתמשך פותר בעיה זו בכך שעל מיופה הכוח לברר תמיד מה רצונו של הממנה ואם לא ניתן לברר זאת, לפעול בהתאם לרצונו המשוער תוך התחשבות באורח חייו.
על אילו תחומים חל ייפוי הכוח המתמשך?
ייפוי הכוח המתמשך משתרע על כל תחומי החיים, החל מקבלת החלטות רפואיות, דרך ניהול נכסיו ועסקיו של הממנה וכלה בכל עניין אחר שמתעורר כשהממנה כבר אינו כשיר לקבל החלטות בשם עצמו.
ייפוי הכוח המתמשך הוא כלי גמיש בו הממנה עצמו הוא שקובע את התנאים לכניסתו לתוקף (ופקיעתו) ויכול לשמש גם לתקופות של "אי כשירות זמנית" (לדוגמא במצבים של מחלות קשות, אשפוזים, מחלות נפש וכד').
יתרון נוסף לייפוי הכוח המתמשך הוא אי התלות בבתי המשפט ובאפוטרופוס הכללי - דבר שחוסך טרחה, זמן ופרוצדורות ארוכות (ויקרות) רבות.
הממנה יכול גם לבחור האם להותיר למיופה הכוח את שיקול הדעת באשר לתוכן ההחלטות שיתקבלו או לקבוע מראש כיצד הוא רוצה שינהגו בו. למשל, הוא יכול לציין מי הרופא שהוא רוצה שיטפל בו, לקבוע שהוא מבקש להישאר בביתו ככל שהנסיבות יאפשרו זאת, או לבחור את המסגרת החוץ ביתית המועדפת עליו.
השימוש בייפוי כוח מתמשך מתאים כשיש לאדם תמיכה משפחתית או חברתית והוא מעוניין לבחור באדם קרוב אליו שישמש כמיופה כוח. אפשרות נוספת היא לבחור מיופה כוח מקצועי שהוא עורך דין או רואה חשבון ושהאדם הממנה סומך עליו ונותן בו אמון.
היערכו ליום סגריר
כמו הביטוח הסיעודי אותו אנו רוכשים ל"יום סגריר", כך גם ייפוי הכוח המתמשך מהווה כלי חשוב ביותר לניהול הסיכונים המשפטיים האישיים שלנו. הביטוח הסיעודי נועד לתת מענה לחשש הכלכלי שלנו בעוד שייפוי הכוח המתמשך מאפשר לנו לשלוט על חיינו גם במצבים של היעדר כשירות.
עו"ד תמר גמליאל היא שותפה במשרד ר.א. גמליאל, ושות' עורכי-דין ועומדת בראש תחום משפט ורפואה במשרד.