"הצעקות חדרו לראשי": ניצחון למזכירה רפואית בביה"ד לעבודה

"הצעקות שלה חדרו לראשי. התחלתי לרעוד, הדופק עלה ואף התקשיתי לנשום": כך תיארה מזכירה רפואית לשעבר את מצבה לאחר שיחה טעונה עם לקוחה, במסגרתה הטיחה בה האחרונה צרחות, קללות וגידופים. למרות עמדתו החולקת של ביטוח לאומי, קבעה לאחרונה השופטת רעות אייד בזיני מבית הדין לעבודה בבאר שבע שמדובר ב"אירוע מיוחד" בעבודה, העלול להסביר את פגיעתה הנפשית.

האירוע התרחש ביוני 2024, כשהתובעת (49) עבדה כמזכירה רפואית ב"כללית". לטענתה הותקפה טלפונית בידי לקוחה בצרחות רמות ש"חדרו לראשה" - לרבות קללות וגידופים - תוך שהחלה להרגיש רעידות, דופק מהיר, קשיי נשימה ובכי. לדבריה המשיכה לעבוד כחודשיים לאחר האירוע, עד שהרגישה שלא יכולה עוד, ועזבה. בתוך כך אובחנה כסובלת מדיכאון וחרדה.

"אני לא זוכרת שקיללו אותי בעוצמה כזאת. היא פשוט רק צעקה וקיללה, כשאחרי השיחה הרגשתי לחץ בחזה ובראש, ולאחר מכן נימול בפנים ותחושת גרד - ופשוט איבדתי יכולת לדבר וביקשתי מהמנהלת שתחליף אותי", העידה העובדת בבית הדין, במסגרת תביעתה כנגד החלטת ביטוח לאומי שלא להכיר בפגיעתה הנפשית כתאונת עבודה.

המוסד, מצדו, התעקש שלא מדובר באירוע חריג אלא בעיסוק שגרתי שאינו מצדיק הכרה.

"הייתה נסערת מאוד"

אבל השופטת אייד בזיני חשבה אחרת. היא קיבלה את טענת התובעת שהאירוע היווה מעין נקודת שבר חריגה בעבודתה, כאשר בימים כתיקונם לא הותקפה בעוצמה כזאת על-ידי לקוחות. עדות המנהלת שלה - שכאמור החליפה אותה בתום השיחה - בפני חוקר הביטוח הלאומי, תמכה בעמדתה ולמעשה סייעה להכרה באירוע כ"מיוחד".

"אני זוכרת שיחת טלפון חריגה, המטופלת קיללה אותה והוציאה אותה מאיזון, צרחה לה באוזן", העידה המנהלת בפני החוקר. כאשר נשאלה האם זה לא קורה בשגרה, השיבה "לא ככה, אנחנו לא מוקד טלפוני". העדה אף אישרה במהלך החקירה שהחליפה את התובעת משום ש"לא יכלה להמשיך את המשמרת, היא הייתה נסערת מאוד עקב השיחה".

אינדיקציה נוספת המלמדת על היות האירוע חריג ולא שגרתי, מצאה השופטת בעובדה שכבר למחרתו פנתה העובדת לקבלת טיפול רפואי, בתלונה ש"הותקפה על-ידי מטופלת טלפונית בעבודה בצרחות וקללות", וכי "עד עכשיו מתקשה בדיבור" תוך שמתלוננת על לחצים בראש, בכי, נימנום בפנים, וגרד בגוף. בממצאי בדיקה שנערכה לה נכתב שהתובעת ב"מצב רוח ירוד, עצובה". בתיעוד נוסף, מחודשיים לאחר המקרה, כבר נכתב שהאישה אינה עובדת, על רקע ירידה ניכרת ברמת התפקוד, ומאובחנת עם דיכאון וחרדה.

השופטת סיכמה כי "בשים לב לסמיכות הפנייה לטיפול רפואי, לדברי מנהלת התובעת בפני חוקר המוסד ולעדותה של התובעת עצמה בפנינו, מצאתי, ולו מחמת הספק, לראות באירוע זה כאירוע מיוחד, ביחס לשגרת עבודתה של התובעת". לפיכך היא הורתה על מינוי מומחה רפואי אובייקטיבי מטעם בית הדין, לשם בחינת הקשר הסיבתי שבין אותה שיחה טלפונית לפגיעה הנפשית הנטענת.

אם וכאשר יקבע המומחה שמתקיים הקשר האמור, סביר להניח שבית הדין יכיר בתובעת כנפגעת עבודה.

• ב"כ התובעת: עו"ד איריס אטיאס
• ב"כ הנתבע: עו"ד דמקו אבבה

עו"ד אסף ברק עוסק/ת ב- ביטוח לאומי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.