תאונת עבודה במפעל עופות: מנהל ייצור יפוצה בכ-200 אלף שקל

מנהל ייצור במפעל עופות שנפגע בידו עת ניסה לתקן תקלה במכונת האריזה יקבל פיצויים והוצאות בסך למעלה מ-200 אלף שקל – כך פסק לאחרונה בית משפט השלום בבאר שבע. השופט ירון גולן קבע שמחדל בעלת המפעל והמעסיקה הישירה של התובע מלספק לו הדרכות בטיחות, כמו גם היעדר הצבת שילוט המזהיר מפני סכנות המכונה, מהווים רשלנות מצדן.

התובע משמש כמנהל ייצור במפעל "עוף עוז". הנתבעת 1 היא בעלת המפעל, ואילו נתבעת 2 הינה מעסיקתו הישירה. התאונה שבמוקד ההליך התרחשה בשלהי 2020: כחלק מניסיון תיקון תקלה במכונת אריזת העופות, הכניס אליה מנהל הייצור את ידו, במטרה לאפשר המשך עבודה, אלא שאז – היא נפגעה. במסגרת פסק הדין הוכרו נכות רפואית ותפקודית בשיעור 10%.

בתביעה שהגיש, טען מנהל הייצור שלנתבעות אחריות מלאה לקרות התאונה. לדבריו השתיים לא סיפקו לו הדרכות בטיחות וציוד מגן, כאשר בעלת המפעל – שהמכונה שלה – אף נמנעה מלהציב שילוט המזהיר מפני סכנותיה. התובע עתר, בתוך כך, להימנע מלייחס לו אחריות כלשהי לאירוע, שכן לטענתו היה ננזף אילולא היה מתקן בעצמו, לאחר שאיש האחזקה, אליו התקשר שוב ושוב, סינן אותו.

בעלת המפעל והמעסיקה, מצדן, ביקשו לגלגל את עיקר האחריות האחת כלפי השנייה, תוך ייחוס אשם תורם בלתי מבוטל למנהל הייצור. "אף אחד לא ביקש ממנו לתקן את המכונה, הוא עשה זאת על דעת עצמו במקום להמתין לאיש תחזוקה", טענו הנתבעות.

"נפל בין הכיסאות"

אלא שהשופט גולן קבע: הן בעלת המפעל והן המעסיקה התרשלו כלפי מנהל הייצור, באופן המצדיק לחייבן בפיצויו. "מהעדויות שעלו לפניי מצטיירת תמונה עגומה שבה הנתבעות מגלגלות את האשמה האחת על השנייה, ואף אחת מהן לא פועלת על מנת למנוע תאונה נוספת", כתב.

ביתר פירוט קבע השופט שהיעדר הצבת שילוט בקרבת המכונה, כמו גם אי-קיום הדרכות בטיחות למנהל הייצור, מבססים את אחריות הנתבעות לקרות האירוע, הגם שבשיעורים שונים. "מהעדויות שנשמעו לפניי עולה שעובדיה של הנתבעת 2 'נפלו בין הכסאות', וכי אף אחת מהנתבעות לא ביצעה להם הדרכה", נכתב בפסק הדין.

אשר לחלוקה הפנימית שבין הנתבעות, ייחס השופט 70% מהאחריות לתאונה לבעלת המפעל (והמכונה), בעוד היתרה נזקפה לחובת המעסיקה; זאת לצד אשם תורם מינורי, בשיעור 10%, אשר הושת על מנהל הייצור.

בהקשר לכך התרשם השופט כי המסר שקיבל מנהל הייצור מהממונים עליו היה "שהעסק יעבוד", וכי עליו לדאוג שפס הייצור לא יעמוד – באופן שכביכול מאיין את אשמתו בגין פציעתו - ואולם למסקנתו, עדיין קיימת הצדקה לראותו כמי שבמידה מסוימת הביא זאת על עצמו, שכן אם היה מעדכן את מנהליו בזמן אמת, ייתכן שהיו מצמידים למכונה איש תחזוקה, והוא לא היה נדרש לתקנה בעצמו.

בשלב חישוב הנזק צוין, בין היתר, שמנהל הייצור סובל כתוצאה מהתאונה מ"תחושת זרמים לסירוגין" באגודל, באצבע ובאמה של יד ימין, וכי נאלץ בשל כך להסתייע מדי פעם בפעם בבני משפחתו ובחברים לצורך ביצוע פעילות יומיומית.

הפיצוי הסופי שנפסק לטובתו בגין רכיבי הנזק השונים – הפסדי שכר, כאב וסבל, עזרת צד שלישי והוצאות רפואיות – הועמד על 162,372 שקל, זאת לאחר ניכוי אשמו התורם. כמו כן חויבו בעלת המפעל והמעסיקה, בהתאם לשיעור אחריותן, לשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 45,000 שקל.

• ב"כ התובע: עו"ד רביד אברמזון
• ב"כ הנתבעת 1: עו"ד אמיר רחמני
• ב"כ הנתבעת 2: עו"ד יאיר דינוב ועו"ד עומרי היני

עו"ד דוד ידיד עוסק/ת ב- נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.