על רקע מסרון בעייתי: לא תירש את בן-זוגה כ"ידועה בציבור"

"לכל מאן דבעי: אני אבלה, תגיעו לנחם אותי" - כך כתבה אישה לשכני בן-זוגה שאך זה הלך לעולמו, בקבוצת הווטסאפ של הדיירים. היא לא המתינה ובחלוף 3 ימים בלבד מהפטירה כבר הגישה בקשה רשמית לרשת אותו, מכוח היותם ידועים בציבור. השופטת גילה ספרא-ברנע מבית המשפט למשפחה בקריות דחתה אותה לאחרונה, על רקע בחירת המילים הבעייתית. מסקנתה הייתה שלא הוכח כי השניים ניהלו "משק בית משותף".

המנוח, מי שנטען להיות הידוע בציבור של התובעת, מת באוגוסט 2022 כגרוש עם שני בנים, הם הנתבעים. את ימי השבעה העבירה האישה - שלא נולדה בארץ - בהכנות קדחתניות לקראת הכרה בה כיורשת: יומיים בלבד לאחר הפטירה כבר שכרה לעצמה ייצוג משפטי, בתווך כתבה לשכני המנוח בקבוצת הווטסאפ של הדיירים - "לכל מאן דבעי" שהיא אבלה ויש לנחמה, ולמחרת כבר הגישה בקשה לצו ירושה המעניק לה חצי מהעיזבון.

בבית המשפט סיפרה האישה שניהלה זוגיות בת 23 שנה עם המנוח, הכוללת בין היתר מגורים משותפים ובילויים בארץ ובחו"ל. עוד שיתפה שהיא זו שהביאה את המנוח לאשפוז האחרון בחייו, קיבלה את הודעת הפטירה כבת-זוגו ואף חתמה על סירוב לנתיחת גופתו. מכאן, לטענתה, שיש להכיר בה כידועה בציבור שלו היורשת אותו.

מנגד טענו ילדי המנוח שיש לדחות את התביעה ולחלק את הירושה בין שניהם בלבד. הם הטילו את יהבם בעיקר על דיווחי התובעת לביטוח לאומי במשך השנים, במסגרתם הצהירה שאינה חיה עם בן זוג ושמתגוררת בדירה שכורה עם אימה.

לא החזיקו ברכוש משותף

השופטת ספרא-ברנע הסבירה שלפי הפסיקה נדרשים ארבעה תנאים להכרה באדם כידוע בציבור של מנוח היורש אותו: חיי משפחה; משק בית משותף; היעדר נישואים זה לזו; ולא לאדם אחר בשעת הפטירה. מסקנתה הייתה שרכיב "משק הבית המשותף" לא התקיים במקרה זה, ולכן על התביעה להידחות.

"לצדדים לא היה רכוש משותף, לא חשבון בנק משותף, לא ייפוי כח או מוטבות בפוליסת ביטוח, ולא הוכח כי התובעת הייתה נושאת באיזה מהוצאות הבית או רשומה באיזה גוף רשמי כמחזיקה בו", נימקה השופטת.

גם הצהרות התובעת בביטוח לאומי לאורך השנים - 20 במספר - במסגרתן ענתה בשלילה לשאלה "האם מתגוררת עם חבר לחיים שאינו אבי ילדייך?", נזקפו בפסק הדין לחובת האישה. לבסוף נקבע שאף התנהלותה סמוך לפטירת בן-זוגה עומדת לה לרועץ.

כך, השופטת מצאה שהן הגשת הבקשה לצו ירושה שלושה ימים בלבד לאחר מות המנוח, כאשר יום לפני כן כבר הייתה מיוצגת, בשילוב ההודעה ששלחה בקבוצת הדיירים עם המונח המשפטי "לכל מאן דבעי", אותה כתבה מהטלפון של בן-זוגה משלא הייתה חברה בה - מעלה תמיהות בקשר לטוהר כוונותיה.

"בחירת המילים על-ידי מי שאינה משפטנית ולא נולדה בארץ מעידה על קבלת ייעוץ משפטי מוקדם. גם הודאתה כי ניסתה לאסוף מסמכים מדירת המנוח בימים הראשונים של השבעה מתיישבת עם תכנון מוקדם של התיק המשפטי", נכתב בפסק הדין.

על רקע האמור הורתה השופטת על דחיית התביעה תוך חיוב האישה ב-10,000 שקל הוצאות ושכ"ט עו"ד לטובת ילדי המנוח - שהוכרו בפסק הדין כיורשיו היחידים, בחלקים שווים.

• ב"כ התובעת: עו"ד אסתר חן
• ב"כ הנתבעים: עו"ד הילה זיסמן

עו"ד סיגל אסייג עוסק/ת ב- ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.