המפקחת על רישום מקרקעין בתל אביב קיבלה לאחרונה חלקית תביעה שהגישו בעלי דירות נגד ששכנה שסירבה לחתום על הסכם חיזוק. המפקחת קיבלה את טענת השכנה שההסכם יוצר חוסר שוויון מהותי בתמורות מכיוון שרוב הדירות מקבלות תוספת שטח גדולה יותר. עם זאת, לנוכח מצבו הרעוע של הבניין היא הורתה לשכנה לחתום על ההסכם בכפוף לכך שהיא תפוצה על הפער.
התובעים הם בעלי 14 דירות מבין 16 דירות בבניין בשכונת בבלי בתל אביב. הנתבעת היא בעלת אחת הדירות שסירבה לחתום על הסכם תמ״א 38 לחיזוק הבניין.
בבניין 4 סוגים של דירות, 4 דירות מכל סוג. דירת הנתבעת היא מסוג הדירות שעל פי ההסכם עם היזם מקבלות תוספת של שטח קטנה יותר מזו שמקבלות דירות אחרות.
על פי התכנית אמורים בעלי הדירות לקבל תוספת ממ״ד, מרפסת, חניה ומחסן. בנוסף, מרבית הדירות צפויות לקבל תוספת בנייה של מספר מ״ר אולם דירת הנתבעת וכן 3 הדירות האחרות שנמצאות בטור שלה אינן צפויות על פי התכנית לקבל את התוספת. בעלי 3 הדירות האחרות שבאותו טור חתמו על ההסכם.
התובעים טענו שהבניין ישן ורעוע ונדרש חיזוקו מפני רעידות אדמה. לדבריהם, ההסכם נותן את מקסימום זכויות הבנייה שניתן לתת מבחינה תכנונית ולא קיימת חלופה תכנונית ריאלית המאפשרת תוספת שטחים לדירת הנתבעת. לטענתם, יש לבדוק את שאלת שוויון התמורות לפי דירות אחרות מאותו סוג והנתבעת אינה מקופחת לעומת 3 הדירות האחרות שבטור שלה.
הנתבעת טענה כי ההשוואה צריכה להיעשות לרוב הדירות ולא רק לדירות שבטור שלה. לדבריה, התובעים לא הוכיחו שהתמורה שהיא מקבללת שוות ערך לתמורה הניתנת ליתר בעלי הדירות.
היא הוסיפה כי הריסת הבניין ובניית בניין חדש תחתיו תביא תועלת טובה יותר לבעלי הדירות. כמו כן לטענתה, התובעים מבקשים להתעשר על חשבונה בחוסר תום לב ואדישים לזכויותיה.
שוויון מהותי
המפקחת על רישום מקרקעין בתל אביב, אביטל שרייבר, קבעה שהנתבעת לא הוכיחה שקיימת חלופה תכנונית טובה יותר לתכנית נשוא ההסכם.
עם זאת היא קיבלה את טענת הנתבעת בעניין האפליה. המפקחת כתבה בהקשר זה שיש לבחון את שאלת השוויון בין הדירות באופן מהותי ולא כלכלי. כלומר, לבדוק האם כל אחת מהדירות זוכה לתוספות שטים דומות במהותן, בהבדל מדומות בשוויין או בתוספת הערך שהן מוסיפות לכל אחת מהדירות.
במקרה זה דירות אחרות יקבלו תוספת שטח שדירת הנתבעת לא תקבל ולא התקיים שוויון מהותי (כמותי) בתמורות. לא מדובר בתוספת מבוטלת אלא בפערים היוצרים חוסר איזון מובהק.
עוד כתבה המפקחת כי אין בהעדר השוויון כדי להביא לדחיית התביעה מאחר שקיימת חשיבות רבה לביצוע פרוייקטים של חיזוק בתים מפני רעידות אדמה וסמכות המפקח שלא לאשר פרויקטים מסוג זה היא מצומצמת ביותר. הפגיעה בנתבעת ניתנת לפיצוי כספי שיאזן את חוסר השוויון בתמורות.
בסופו של דבר המפקחת אישרה את ההסכם והורתה לנתבעת לחתום עליו בכפוף לכך שתקבל פיצוי בהתאם להערכת שמאי שמינתה.
התובעים חויבו בהוצאות בסך 7,500 שקל.
לפסק הדין המלא בתיק 4.764.1/07
ב״כ התובעים: עו״ד זהר אנגלנדר
ב״כ הנתבעת: עו״ד דוד ששון
ב״כ הנתבע: עו״ד ליאור דהאן
עו״ד אליהו עמר עוסק/ת ב- תמ"א 38
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל