טען לשכירות לחמש שנים – וביקש להישאר "שנה נוספת"
התכתבות עם בעל הדירה, סתירות במסמך שהציג ומייל שנשלח לאחר החתימה הכריעו נגד השוכר. שלושת המחזיקים בנכס בלוד נדרשו להתפנות ולשלם הוצאות

בית משפט השלום ברחובות קיבל תביעה לפינוי דירת מגורים בלוד, לאחר שדחה את טענת השוכר כי ההסכם מאפשר לו להחזיק בה עד יולי 2030. השופטת רונית כהן קבעה כי תקופת השכירות הוגבלה ל-12 חודשים והסתיימה ביולי 2026. בין הראיות שהכריעו: ההסכם החתום שנשלח לשוכר במייל סמוך לחתימתו, והודעת ווטסאפ שבה ביקש להמשיך להתגורר בדירה שנה נוספת. השוכר ושני מחזיקים נוספים חויבו בפינוי ובהוצאות משפט.
בעלי הדירה הגישו את תביעת הפינוי ביוני 2026. תחילה ניתן פסק דין בהיעדר הגנה והתייצבות, אך המחזיקים ביקשו לבטלו. הם טענו שלא ידעו על מועד הדיון והסתמכו בתום לב על עורך דין שלא ביצע את עבודתו. בעלי הדירה התנגדו וטענו שהמחזיקים ידעו על ההליך ואף צפו במסמכיו ב"נט המשפט".
השופטת ביטלה את פסק הדין לפנים משורת הדין, כדי להימנע מהכרעה על בסיס מחדל, ואפשרה לצדדים להשמיע את טענותיהם ולקיים חקירות.
12 המחאות, בלי מנגנון להמשך
לטענת בעלי הדירה, החוזה נחתם לתקופה שמ-20 ביולי 2025 ועד 20 ביולי 2026. מנגד, המחזיקים הציגו הסכם שלטענתם מקנה לשוכר זכות להחזיק בנכס במשך חמש שנים. הם הוסיפו כי השוכר השקיע מאות אלפי שקלים בשדרוגים, לרבות תאורה, פרקט, חיפוי ומטבח, באופן המעיד על כוונה לשהות במקום תקופה ארוכה.
המחזיקים ביקשו למנות מומחה שיקבע איזה הסכם הוא המקורי, אך השופטת מצאה שהמסמכים עצמם מגלים "קושי מהותי וצורם" בנוסח שהציגו, המייתר חוות דעת מקצועית. בין היתר, סעיף 2.2 נעלם ממנו, ואילו סעיף התשלום נותר עם 12 המחאות בלבד, שהאחרונה שבהן לפירעון ביוני 2026, ללא מנגנון תשלום עבור 48 החודשים הנוספים. גם הבטוחה נותרה בתוקף עד ספטמבר 2026 – חודשיים לאחר סיום תקופת השכירות לפי גרסת הבעלים.
לכך הצטרפה התכתבות מיוני 2026, שבה כתב השוכר: "מבקש ממך להמשיך שנה נוספת". השופטת קבעה שהתגובה מלמדת כי גם הוא לא סבר באותה עת שקיים חוזה תקף לחמש שנים. הסברו שלפיו לא זכר את משך החוזה עורר תמיהה.
המייל המקורי תמך בבעלי הדירה
במהלך הדיון הוצגה תכתובת המייל המקורית שנשלחה לשוכר ב-21 ביולי 2025, סמוך לחתימה. צורף אליה הסכם חתום הכולל את הסעיף החסר וקובע תקופת שכירות של 12 חודשים בלבד. השופטת קיבלה גם את ההסבר שהמסמך נשלח לאחר השלמת חתימות בעלי הדירה שלא נכחו במעמד החתימה.
עוד נדחתה הטענה ששני המחזיקים הנוספים שוהים בדירה כמלווים או כמטפלים בשל מצבו הרפואי של השוכר. נקבע כי הכנסתם לנכס ללא הסכמה מראש ובכתב, בניגוד להגבלה בחוזה, מהווה הפרה יסודית. גם טענת המחזיקים שאין חובות נסתרה בפלט חשבון הבנק, שלא הראה תקבולים לאחר תום החוזה. חשבון החשמל שהציגו העיד על חוב קודם של 3,605.62 שקל.
השופטת הורתה לשלושת המחזיקים לפנות את הדירה בתוך חמישה ימים ממסירת פסק הדין. הם חויבו בהחזר אגרה של 774 שקל, בשכר טרחת עורך דין של 6,161 שקל בתוספת מע"מ, בהוצאות שליחויות של 300 שקל ובהוצאות של 600 שקל לאחד הבעלים. התשלום נקבע בתוך 30 יום, אחרת יישא ריבית שקלית ממועד פסק הדין. לבעלים ניתן היתר לפיצול סעדים, כדי שיוכלו להגיש בנפרד תביעה כספית בגין דמי שכירות, דמי שימוש או נזקים.

עו"ד ארז הימן עוסק/ת ב דיני חוזים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.