בית משפט השלום בבאר שבע פסק לאחרונה פיצויים לרוכשת דירה על נזקים שנגרמו לה עקב נזילה שהוסתרה ממנה ועוגמת נפש. השופטת עירית קויפמן התרשמה שהמוכרים ידעו על בעיית הנזילה בדירה אך הסתירו זאת מהקונה. עם זאת קבעה השופטת שלא מדובר בהפרה יסודית של החוזה והקונה לא זכאית לפיצוי המוסכם, מאחר שגובה הנזק שנגרם לה יחסית זניח ביחס לסכום העסקה, ונזק שכזה לא היה מונע מאדם סביר להתקשר בחוזה.

הצדדים חתמו בשנת 2015 על הסכם מכר לפיו רכשה התובעת את דירת הנתבעים בבאר שבע ובאותה השנה קבלה את החזקה בה.

בתביעה שהגישה נגד המוכרים היא טענה שכמה חודשים לאחר מכן נודע לה שישנה נזילה ממושכת בדירה, ונגרמו לה נזקים רבים כתוצאה מכך. לדבריה, עקב הנזילה מדירתה לדירת השכן מתחתיה היא לא יכלה להשתמש באמבטיה. לטענתה, הנתבעים ידעו על הנזילה והסתירו זאת ממנה, ומדובר באי גילוי פגם נסתר המהווה הפרה יסודית של ההסכם. לפיכך היא עתרה לתשלום הפיצוי המוסכם בחוזה בסך 130,000 שקל, בתוספת פיצויים נוספים בגין דיור חלופי, החלפת קרמיקה ועוגמת נפש.

הנתבעים הכחישו שידעו על הרטיבות. לטענתם מדובר בנזק קטן שהם הסכימו לתקן אך התובעת התעקשה לקבל את הפיצוי המוסכם ומדובר בניצול לרעה של הוראות ההסכם. לשיטתם, הם לא הפרו את ההסכם שכן לקחו אחריות על התיקון.

בנוסף, הנתבעים הגישו הודעת צד ג' נגד החברה הקבלנית שבנתה את הבניין בטענה שהיא אחראית לליקויים.

חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט קבעה שמקור הליקוי הוא בצנרת שופכין שבאחריות החברה הקבלנית ונציגות וועד הבית במסגרת התחזוקה השותפת. עלות התיקונים הוערכה בסכום כולל של 39,195 שקל.

הליקויים תוקנו ועלותם התחלקה בין הנתבעים והחברה הקבלנית, והודעת צד ג' נמחקה.

ידעו והסתירו

השופטת קויפמן ציינה כי משתוקנו הליקויים, נותר לדון בדרישת התובעת לפיצוי המוסכם ולפיצוי על הנזקים שנגרמו לה.

היא קבעה שהנתבעים ידעו על הנזילה והסתירו זאת מהתובעת. זאת, בין היתר על סמך עדות של השכן מהקומה למטה שציין כי טרם מכירת הדירה הוא פנה למוכרים מספר פעמים בבקשה שיתקנו את הנזילה.

בכך, קבעה השופטת, הפרו המוכרים את ההסכם שקובע כי חלה עליהם חובת גילוי על אודות פגמים בדירה. עם זאת, עולה השאלה האם התובעת זכאית לפיצוי המוסכם.

בעניין זה, השופטת ציינה שבהסכם נקבע כי הפרה של כמעט כל אחת מהוראותיו מהווה הפרה יסודית. היא הסבירה שתניה גורפת שכזו אינה יכולה להיות תקפה, מכיוון שאז יוצא שכל אי גילוי של ליקוי, שולי או חמור, יהווה הפרה יסודית שמזכה בפיצוי מוסכם - ותוצאה זו אינה צודקת.    

השופטת הגיעה למסקנה כי במקרה זה לא מדובר בהפרה יסודית, מכיוון שסכום הנזק זניח לעומת סכום העסקה, ונראה שאדם סביר לא היה נמנע מלהיכנס לעסקה בגלל ליקוי זה. 

לכן, קבעה, התובעת זכאית רק לפיצוי בגובה הנזקים שנגרמו לה.

עו"ד עפר גמליאל (צילום: צילום עצמי)
עו"ד עפר גמליאל | צילום: צילום עצמי
 

מאחר שלא הוכיחה כי נזקקה לדיור חלופי ולהחלפת קרמיקה, נפסק לתובעת פיצוי בסך 10,000 שקל על עוגמת הנפש, הוצאות עבור בדיקות וחוות דעת בסכום כולל של 14,216 שקל, ו-12,500 שקל שכ"ט עו"ד והוצאות משפט.  

ב"כ הקונה: עו"ד ישי מדלסי

ב"כ המוכרים: עו"ד ענת נוי פרי

עו"ד עפר גמליאל עוסק/ת ב- דיני חוזים
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.