שלושה בני משפחה תבעו את חברת אל על לאחר שזו סירבה להעלותם לטיסת לואו קוסט ב-"UP" שבבעלותה מישראל לבודפשט. זאת, עקב ויכוח על תשלום תוספת עבור שילוח מטען. ביהמ"ש לתביעות קטנות בחיפה קבע כי "אל על" לא הוכיחה שהתובעת – שסובלת מבעיות גב ומתקשה בעמידה ממושכת – התנהגה בצורה מסוכנת שהצדיקה את הרחקתה מהטיסה, וחייב אותה לשלם לנוסעת ומשפחתה 10,000 שקל פיצוי על הנזקים שנגרמו להם.
בני המשפחה היו אמורים לטוס בספטמבר 2017 באמצעות המותג "UP" מנמל התעופה בן גוריון לבודפשט, אולם לא התקבלו לטיסה לאחר שבינם לבין נציג הנתבעת פרץ ויכוח בסוגיית המטען.
בתביעה שהגישו בפברואר 2018 נגד החברה, טענו התובעים כי בעת ההתייצבות בדלפק הבידוק בנמל התעופה, הם נדרשו לשלם תוספת של 80$ עבור כל אחת ממזוודותיהם. זאת בניגוד לסיכום עם סוכן הנסיעות שלהם – שהבטיח להם שכרטיסי הטיסה כוללים את הזכות להביא מזוודה שתישלח לבטן המטוס.
התובעים הוסיפו כי הופתעו מדרישת הנתבעת ופנו למנהל מטעמה לבירור. המנהל טען שאין באפשרותו להעניק להם הנחה בתשלום עבור שירות הוספת מזוודה במועד ה"צ'ק אין". הוויכוח בין הצדדים התלהט, עד שהמנהל אסר עליהם לחלוטין לעלות לטיסה והם נאלצו להעביר את הלילה בטרמינל בהמתנה לטיסה חלופית.
עוד ציינו התובעים, כי אל על אמנם הציעה להם לעלות על טיסה חלופית – שהייתה יקרה בהרבה – אך הם העדיפו לעלות על טיסה זולה יותר בחברה אחרת.
התובעים דרשו בתביעתם פיצוי כולל בסך של 10,000 שקל עבור עגמת הנפש והחיוב בדמי הלינה במלון בבודפשט, אותם נדרשו לשלם בשל ביטול של הרגע האחרון.
מנגד, "אל על" הסבירה כי טיסות המותג "UP" כוללות במחיר הטיסה רק תיקי יד שעולים למטוס. כל מטען נוסף כרוך בתוספת תשלום של 40 או 80 דולר, בהתאם למועד הזמנת השירות. מאחר שהתובעים לא הזמינו את השירות מראש, הם נדרשו לשלם 80 דולר עבור כל מזוודה – כמו כולם.
אך לדבריה, מרגע שהתבקשה תוספת התשלום התובעת התרעמה, ביקשה לשוחח עם האחראי במקום והחלה להרים את הקול ולקלל – וזו הסיבה שהמנהל סירב לקבל אותה ואת משפחתה לטיסה.
לא יצרה איום
השופטת קרן מרגולין-פלדמן התרשמה כי לנוכח מצבה הבריאותי של התובעת – הסובלת מבעיות גב ומתקשה לעמוד – לא ייתכן שהיה בכוחה ליצור איום שהצדיק את הרחקתה מהטיסה.
השופטת הדגישה כי העובדה שאל על אפשרה לתובעים לרכוש כרטיסי טיסה חלופיים – מוכיחה שמלכתחילה היא לא חששה להתפרעות מצדם במהלך הטיסה. לפיכך, פסקה, לא התקיימו נסיבות שהצדיקו את הסירוב להטיס את התובעת ומשפחתה.
לבסוף השופטת מרגולין-פלדמן קבעה שהנתבעת פעלה בניגוד להוראות חוק התעופה כשהטילה את הסנקציה ללא סיבה מוצדקת, והוסיפה כי לאחר שביטלה את הטיסה, היה עליה לפעול להענקת סיוע ופיצוי לתובעים.
מאחר שלא עשתה כן, נקבע כי אל על תשלם לתובעים 10,000 שקל הכוללים פיצוי לדוגמה, פיצוי עבור עוגמת הנפש שנגרמה להם והוצאות ההליך המשפטי.
עו"ד דוד גור עוסק/ת במשפט אזרחי ומסחרי
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל