ניכור הורי? נדחתה בקשת אב לחידוש קשר אחרי 8 שנים
האב טען שהאם גרמה לעוינות של בן ה-15 כלפיו, אך השופטת קבעה שהיא דווקא תמכה בקשר וכיבדה את התנגדות הנער לטיפול כפוי. האב יקבל מידע ותמונות מדי שלושה חודשים

בית המשפט למשפחה בפתח תקווה דחה בקשת אב לכינון קשר עם בנו בן ה-15, אותו לא פגש יותר ממחצית חייו. השופטת אפרת ונקרט התרשמה שהאב מונע יותר מרצונו שלו ב"תיקון" מאשר מראיית טובת בנו, שהתנגד נחרצות לטיפול. לצד זאת נקבע שהאם תשלח לו תמונות עדכניות של הנער מדי 3 חודשים.
הצדדים ניהלו בעבר מערכת יחסים קצרה, ללא נישואים, ממנה נולד ב-2010 הקטין נשוא ההליך. לטענת האם, שלא הוכחשה, האב מעולם לא שילם לה מזונות עבורו, ואף נפגש עם בנם פעמים בודדות. ב-8 השנים האחרונות השניים כלל לא התראו, וביוני 2024 הגיש האב תביעה לשילוב המשפחה בטיפול, לקראת כינון הקשר.
לטענתו האם ביצעה כלפיו ניכור הורי ולא עודדה את חידוש הקשר שלו עם הנער, כמו גם סירבה למסור לו מידע כלשהו עליו, לרבות תמונות. נטען שהיא משתמשת בקטין "ככלי משחק במלחמת הסרק" שלה נגדו, וגורמת במכוון לעוינות שלו כלפיו.
מנגד טענה האם שהאב הוא זה שסירב להיות בקשר עם הבן במהלך השנים, ומכאן שאין לו להלין אלא על עצמו. לשיטתה תביעתו הוגשה רק כדי להביא לביטול חיובו במזונות בשל טענה לניכורי הורי "שמעולם לא בוצע ואף להפך", שכן לטענתה "תמכה בקשר ככל שביקש אותו האב". היא עתרה לאמץ את עמדת הנער המתנגד נחרצות לחידוש הקשר, אשר נתמכה על ידי האפוטרופסית לדין שמונתה לו.
ההפך מניכור הורי
ואכן, השופטת ונקרט מצאה לכבד את רצון הבן ולא לכפות עליו טיפול או קשר עם אביו. היא קיבלה את עמדת האפוטרופסית לדין, שלפיה מדובר בנער בוגר, חכם ודעתן, שאינו חש קשר רגשי לאביו, וכפיית טיפול או קשר עלולה לפגוע בו.
לפי התסקיר, הנער הביע בפני העו"ס חשש שכפיית הקשר עם אביו תגרום לו למצוקה רגשית. אף על פי כן המליצה העו"ס להפנות את המשפחה לטיפול. השופטת החליטה לסטות מהמלצתה, וקבעה כי היא נשענה על עקרונות כלליים בדבר חשיבות הקשר עם שני ההורים, בלי לתת משקל מספק לנסיבותיו של הנער ולחשש שהאב לא יתמיד בקשר.
השופטת התייחסה גם למניעים להגשת הבקשה. "הגם שניכר שהאב באמת ובתמים מעוניין כיום בכינון קשר עם הקטין", כתבה, "התרשמתי כי גם כיום המוטיבציה לכך מושתת יותר על רצונו שלו בתיקון, מאשר על עצם ראיית טובתו ורגשותיו של הקטין עצמו".
צוין, בהקשר הזה, כי האב נמנע מלהתייחס לכך שבמשך שנים התעלם מהעובדה שנולד לו ילד כלפיו יש לו אחריות, "משל הקטין מהווה אובייקט – ככל שהאב אינו מעוניין בקשר, לא יתקיים קשר, ושעה שהאב החליט שמעוניין הוא בקשר, יש לכונן קשר כזה". על הרקע הזה, נשללה טענתו לניכור הורי מצד האם.
אדרבה, הדגישה השופטת, מטיעוני האב עצמו עלה כי האם אפשרה לו בזמנו להיות בקשר עם בנם, ואולם לצד זאת - היה לו קשה לשמוע את מילות הביקורת (המוצדקות) שהטיחה כלפיו, על כך שאינו מקיים עמו קשר רציף ומטיב, ואף לא משלם עבורו מזונות.
לפיכך השופטת דחתה את בקשת האב ללכפות על בנו טיפול או קשר. עם זאת, היא קיבלה את דרישתו לקבל מידע בסיסי על הנער – כגון איפה לומד ואילו תעודות קיבל – כמו גם תמונות עדכניות שלו, מדי שלושה חודשים. כמו כן התבקשה האפוטרופסית לדין לנהל שיח עם הקטין בעוד חצי שנה, על מנת לבדוק היתכנות לחידוש יחסים.

- ב"כ האב: עו"ד רויטל מגל
- ב"כ האם: עו"ד ניסים דני
עו"ד אורית שדה סלומון עוסק/ת ב-ניכור הורי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.