השופטת הבכירה סמדר קולנדר-אברמוביץ דחתה לאחרונה תביעה שהגישה ג׳אן הלוי נגד אדם שכתב תגובה גסה לפוסט שפרסמה באוקטובר 2018. התובעת טענה כי מדובר בלשון הרע אך השופטת קבעה שהביקורת לגיטימית.

התובעת, שהתמודדה כמספר 2 בסיעת ״נתניה שלנו״, פרסמה לפני כשנה פוסט עם תמונות שלה ממשכן הכנסת במסגרת פעילות פרלמנטרית שביצעה.

הנתבע הגיב לפוסט תוך שהוא מתייחס לגודל החזה שלה. וכך כתב: "אם את כל כך חכמה לטענתך ואת לא שטחית איפה הניסיון המונציפאלי שלה? מה הקשר שהם מפרסמים את התמיכה של פמלה אנדרסון בה? אז ציצי כן מוכר??? תפסיקי להיתמם".

לדבריה, תגובתו פגעה בה, מהווה לשון הרע ומדובר בהתבטאויות ״שהדעת אינה סובלת״.

התובעת ציינה כי אינה מכירה את הנתבע ולדבריה, כמות גדולה של גולשים נחשפו לפוסט. היא ביקשה מהנתבע שיסיר את תגובתו ושיתנצל אך הוא לא עשה כן.

התובעת העמידה את סכום התביעה על סך של 30,000 שקל.

הנתבע טען מנגד שאין כל לשון הרע בתגובתו. הוא הבהיר כי גם הוא התמודד למועצת העיר במסגרת רשימה אחרת בשם ״עוצמה לנתניה״ וכל שכתב בתגובה לפוסט הוא שיש צורך במנהיגים ולא איפור ותצוגות אופנה. מדובר לשיטתו בביקורת כנה ולגיטימית כלפי המתמודדת שאינה מתאימה לאור כישוריה להיות חברה במועצת העיר. 

לא השפלה

השופטת הבכירה סמדר קולנדר-אברמוביץ מבית משפט השלום בנתניה כתבה כי כמתמודדת למועצת העיר אין מחלוקת שהתובעת חשופה לביקורת. השאלה היא האם תגובת הנתבע לפוסט שפרסמה התובעת היא בגדר ביקורת לגיטימית או לשון הרע.

היא הבהירה כי על פי החוק, לשון הרע היא דבר שפרסומו ״עלול להשפיל אדם בעיני הבריות, לבזות אותו או לפגוע במשרתו״. הפסיקה קבעה כי המבחן לקיומו של לשון הרע הוא מבחן אובייקטיבי. כלומר, על בית המשפט לבחון איזו משמעות היה מייחס האדם הסביר לפרסום שנעשה. לפיכך, אין צורך שהאדם יושפל או יבוזה בפועל אלא די בכך שהפרסום עלול להביא לתוצאה כזו. 

השופטת כתבה כי אינה סבורה שמילים כגון ״ציצי כן מוכר״ והתייחסות למראה חיצוני מהווים מבחינת האדם הסביר השפלה.

היא הדגישה כי כשמדובר באדם המתמודד לתפקיד ציבורי אפשר לצפות לביקורת כי מראהו החיצוני או נתונים גופניים אחרים הם אלה שהביאוהו להתמודדות על המשרה והם שיביאו לבחירתו לאותו התפקיד.

עו"ד תומר יפרח (צילום: אלי כהן)
עו"ד תומר יפרח | צילום: אלי כהן

״התובעת ביקשה להתמודד לתפקיד ציבורי של נציגת מועצה ולכן עליה ללמוד לקבל ביקורת המופנית אף כלפי מראה החיצוני״, כתבה השופטת.

היא סיכמה כי התרבות המילולית בישראל ״אינה אידיאלית״ אך האדם הסביר הקורא את הפוסט מבין שהנתבע מייחס לתובעת את הצלחתה בזכות מראה החיצוני והחזה שלה, כשהנטל עליה להוכיח שאין הדבר כך.

בנסיבות אלה דחתה השופטת את התביעה.

לא ניתן צו להוצאות.

ב״כ התובעת: עו"ד יוני ג'ורנו

ב״כ הנתבע: עו"ד ניסן שריפי

עו"ד תומר יפרח עוסק/ת ב- נזיקין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל