המטוס התרסק – השותפים תבעו את הטייס והפסידו

בית משפט השלום בחדרה דחה לאחרונה תביעה בסך 543 אלף שקל שהגישו ארבעה שותפים במטוס "ססנה" נגד שותפם החמישי, אשר התרסק עמו במהלך נחיתה. השופטת יפעת אונגר ביטון קבעה כי הגם שהנתבע שגה בשיקול דעתו, לא הוכח שהתרשל. היא מצאה, בתוך כך, שהתובעים ידעו כי חסרות לאיש שעות טיסה, וכי אחד מהם אף עזר לו לזייף את יומן הטיסות.

חמשת השותפים החזיקו בחלקים שווים במטוס. ב-7 באוקטובר 2022 אירעה תאונה ראשונה, כאשר הנתבע נחת במנחת "עין ורד" וגרם למטוס נזק של כ-70 אלף שקל. לאחר דין ודברים בין השותפים, הוא שילם כ-20 אלף שקל מעלות התיקון, והיתרה שולמה מהקופה המשותפת.

בפברואר 2023 אירעה תאונה נוספת, חמורה בהרבה: הנתבע המריא ונחת במנחת "מאכר", כאשר במהלך נחיתתו המטוס התרסק, ניזוק כליל ולמעשה הפך טוטאל לוס. בעקבות זאת הגישו ארבעת שותפיו תביעה לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו להם, לרבות עלות רכישת מטוס חלופי.

התובעים הסתמכו על תקנון השותפות, שלפיו במקרה של נזק למטוס משימוש רשלני או בניגוד לחוקי הטיס, יישא הטייס האחראי במלוא עלות התיקון. לטענתם, הנתבע הגיע לנחיתה במהירות מופרזת, בחר במסלול לא מתאים וניסה להמריא מחדש בתנאים מסוכנים.

מנגד טען הנתבע כי הטיס את המטוס בזהירות, כאשר במהלך הנחיתה סטה כלי התעופה בחדות שמאלה בשל תקלה טכנית. לדבריו, ניסיונו להתמודד עם התקלה נכשל והוביל להתרסקות.

הפוסל במומו פוסל

השופטת אונגר ביטון דחתה את טענת התובעים שבחירת מסלול הנחיתה הייתה רשלנית. גם טענת הארבעה כי שותפם נגע בקרקע בשלב מאוחר מדי של המסלול - לא הוכחה. מנגד היא קבעה כי החלטת הנתבע להגביר את כוח המנוע ולנסות להמריא מחדש הייתה שגויה, וככל הנראה הובילה להתרסקות.

אלא שלדבריה, "טעות בשיקול דעת אינה רשלנות". השופטת התרשמה שהנתבע נתקל בקושי בעת הנחיתה ואומנם הגיב אליו באופן מוטעה או אינסטינקטיבי, אך מבלי שהוכחה התנהגות רשלנית מצדו. הובהר ש"על מנת להוכיח את הרשלנות היה על התובעים להצביע על הפרה של חובת הזהירות בהתנהגות פזיזה, תוך התעלמות מהנתונים וחוסר אכפתיות לתוצאה".

אשר לטענה בדבר הפרת תקנות הטיס, נקבע כי הנתבע אכן הטיס את המטוס מבלי שצבר את מספר שעות הטיסה הנדרש. ואולם בהקשר הזה נמתחה ביקורת חריפה על התובעים, שהוכח כי גם הם הפרו את חוקי הטיס, ואחד מהם אף הודה שסייע לנתבע לזייף את יומן הטיסות שלו.

יתרה מכך, התכתבויות בין השותפים הוכיחו כי ידעו על המחסור בשעות הטיסה, ואף הזהירו את הנתבע מפני גילוי הדבר לחברת הביטוח או לרשות התעופה האזרחית. בנסיבות אלה קבעה השופטת כי ניסיונם להסתמך על הפרת התקנות הוא בלתי הוגן וחסר תום לב. "על כך ייאמר: הפוסל במומו הוא פוסל", כתבה.

התביעה נדחתה במלואה, וארבעת השותפים חויבו לשלם לנתבע, ביחד ולחוד, 60 אלף שקל בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.

• ב"כ התובעים: עו"ד ירון אפרת
• ב"כ הנתבע: עו"ד איל רוזנר

עו"ד עזרא גולדמן עוסק/ת ב-דיני חוזים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.