ביולי וספטמבר 2013 השתתף חייל באירועי ספורט שנערכו בבסיסו וחווה פריקה של כתף שמאל. קצין התגמולים דחה את בקשתו להכיר בו כנכה צה״ל וקבע שאין קשר בין מצב הכתף לשירות הצבאי. ועדת הערעורים התרשמה שהחלטת הקצין נסמכת על רישום רפואי שגוי וקיבלה את הערעור שהגיש הצעיר.

הצעיר התגייס ביולי 2011 והחל לשרת כחייל קרבי בצנחנים. הוא עבר טירונות חי״׳ר, שירת במסלול לוחם ואף סיים קורס צלפים. בהמשך עבר לשמש כנהג מ״פ.

ביולי 2013, במהלך שירותו, השתתף הלוחם באימון ספורט בבסיס הצבאי בו שהה וחווה במהלכו פריקה של כתף שמאל שיצאה ממקומה. כעבור חודש וחצי השתתף ביום ספורט גדודי שבמסגרתו נערך משחק כדורגל. במהלך המשחק הוא פרק שוב את הכתף והפסיק את השתתפותו. בשבועות שלאחר מכן הוא פנה לבירור מעמיק ונאלץ לעבור ניתוח לייצוב הכתף. ביוני 2014 שוחרר משירות צבאי.

בינואר 2016 דחה קצין התגמולים את בקשת החייל להכיר בו כנכה צה״ל לאחר שקבע שפריקת הכתף השמאלית נובעת מגמישות יתר מפרקית ולא קשורה לאירועים מ-2013.

בערעור שהגיש הלוחם על החלטת קצין התגמולים באמצעות עו״ד מיכאל פסקל הוא טען שמעולם לא חווה פריקת כתף קודם לשירות. הוא ציין בנוסף שעבר טירונות מפרכת, על כל המאמצים הכרוכים בכך, מבלי שהתלונן על בעיות כלשהן בכתף.

קצין התגמולים, שיוצג על ידי עו״ד בנימין קצוב, הסביר שהחלטתו הסתמכה על חוות דעת של מומחה שבדק את המערער ותיקו הרפואי ומצא רישום רופא מאוגוסט 2013 בו המערער סיפר שחווה פריקת כתף עוד טרם גיוסו. עוד ציין המומחה שהמערער סובל עוד מילדות מגמישות יתר מפרקית והיא הגורם לבעיות בכתף. לפיכך נקבע שאין קשר סיבתי בין הפריקה לבין החבלות במהלך השירות.

המערער בתגובה הכחיש שפרק את כתפו לפני הגיוס וציין שמדובר ברישום שגוי של הרופא. הוא צירף חוות דעת שתמכה בטענותיו כי הפגיעה בכתפו נבעה כל כולה מהאירועים במהלך השירות.

לא התלונן

ואכן ועדת הערעורים בראשות השופט אפרים צ׳יזיק קיבלה את הערעור. הוועדה דחתה את טענת המשיב שלפיה המערער הסתיר פריקה מוקדמת בכתפו והתרשמה מאמינותו של החייל. בהקשר זה היא ציינה שהמערער סיפר בעדותו שלפני גיוסו היו לו פציעות קודמות בכף היד ובקרסול עקב עיסוקו בספורט תחרותי.

הוועדה כתבה שלא ברור מה הבסיס למסקנת הרופא ברישום מאוגוסט 2013 ואין תיעוד רפואי מעברו של המערער שתומך בכך. זאת ועוד, אישור מרופאת הילדים של המערער מעלה שהוא לא סבל מבעיות פריקה או אי יציבות בכתף שמאל ולא אובחן כסובל מגמישות יתר.

חברי הוועדה הוסיפו שגם לא סביר שהמערער התגייס עם פגיעה נסתרת בכתף שכן במקרה כזה לפחות פעם אחת במהלך השירות הוא היה מתלונן על כאבים. לדבריהם, היעדר תיעוד על תלונות לפני הגיוס ובזמן השירות עד יולי 2013 מלמדים על קיומו של קשר סיבתי בין מצב הכתף לשירות ולאירועי הספורט.

עוד קבעה הוועדה שלא הוכח שהמערער סובל מגמישות יתר והעובדה שלא העלה במהלך השירות תלונות אופייניות לבעיה רפואית זו תומכת במסקנה.  

בסיכומו של דבר קבעה הוועדה שיש קשר סיבתי בין מצבו הרפואי של המערער השירות הצבאי. קצין התגמולים חויב בהוצאות ושכ״ט עו״ד של 8,000 שקל.

לפסק הדין המלא

ב״כ המערער: עו״ד מיכאל פסקל

ב״כ המשיב: עו״ד צבא וביטחון בנימין קצוב

לכתבה המקורית