ית משפט השלום בעכו הורה לעיתונאית לורי שם טוב לשלם פיצויי לשון הרע בסך 45,000 שקל לעובדת סוציאלית המשמשת כפקידת סעד בעיריית כרמיאל. זאת, בעקבות מכתב תלונה שנשלח לרשויות השונות ופורסם ברשת ובפייסבוק, וכלל מידע כוזב.
המכתב נשלח על ידי שם טוב ב-2014 לגורמים שונים, בהם היועץ המשפטי לממשלה ושר הרווחה, ואף הופץ באתרי אינטרנט שונים ושותף בפייסבוק. במכתב דרשה שם טוב לפטר את פקידת הסעד על רקע הכרזתה כפושטת רגל והיותה "מסובכת בהליכים פליליים קשים".
בתביעה שהגישה פקידת הסעד נגד שם טוב היא טענה כי מדובר בלשון הרע ובפגיעה חמורה בשמה הטוב, ודרשה לחייב את שם טוב בפיצויים של 100 אלף שקל. פקידת הסעד אמנם הוכרזה כפושטת רגל אבל לטענתה היא מעולם לא הסתבכה בפלילים. כמו כן, היא טענה כי במכתב מופיעות אמירות שגויות נוספות.
שם טוב – הנתבעת – הודתה באותם פרסומים אך טענה כי עומדות לה ההגנות שבחוק איסור לשון הרע – "אמת דיברתי" ופרסום בתום לב.
הנתבעת אף טענה כי לתובעת כבר יש שם רע כתוצאה מהליכי פשיטת הרגל ומההסתבכות הכלכלית שקדמה להם, כך שהפרסומים אינם פוגעים בשמה הטוב.
גם לפושט רגל יש שם
השופטת דנה עופר דחתה את הטענה לאמת בפרסום מאחר שלא הובאה כל ראייה לכך שהתובעת מסובכת בפלילים. "התובעת אינה בעלת עבר פלילי כל שהוא; לא הורשעה מעולם בפלילים ולא הייתה מסובכת בהליכים פליליים כלשהם", כתבה.
בהקשר זה השופטת דחתה בין השאר את עמדת הנתבעת שהפנתה להרשעת התובעת בעבירת תעבורה, במסגרתה הוטל עליה קנס של 900 שקל. השופטת הסבירה כי פורמלית אמנם הליכי תעבורה מתנהלים כהליכים פליליים, אולם בהקשר הנוכחי ההתייחסות להליכים אלה כהתסבכות פלילית קשה אינה מתקבלת על הדעת. "לא לכך מכוון הפרסום, ולא כך הוא נתפס בעיני הקורא הסביר", הוסיפה.
בהמשך הסבירה השופטת כי הנתבעת יכלה ליהנות מהגנת תום הלב אילו הסתפקה בהבעת דעתה כי לא ראוי שפושטת רגל תשמש כפקידת סעד על פי חוק הנוער. אלא שלצד זאת הנתבעת – באתר אינטרנט הנגיש למספר בלתי מוגבל של קוראים – הביעה "שלל עובדות שקריות", כגון היותה של התובעת מסובכת בהליכים פליליים וכוונתה להונות את המדינה. על כן נקבע כי הנתבעת אינה יכולה ליהנות מהגנה זו.
בפרק שעסק בגובה הפיצויים, השופטת דחתה את הטענה כי התובעת ממילא אינה נהנית משם טוב, והסבירה כי הליכי פשיטת הרגל חשפו את ההסתבכות הכלכלית של התובעת, אך אינם פוגעים בשמה הטוב בכל מובן אפשרי, וגם פושט רגל זכאי להגנה על שמו הטוב.
מנגד, השופטת התחשבה בכך שחלק ניכר מעגמת הנפש שחשה התובעת קשור דווקא לפרסומים אחרים שבהם ננקטה לשון בוטה יותר, ושהנתבעת אינה עומדת מאחוריהם.
בשים לב למכלול השיקולים, השופטת החליטה לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בסך 15,000 בגין פרסום המכתב ועוד 30,000 שקל בגין הפצתו באינטרנט. בנוסף, הנתבעת חויבה בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,500 שקל.
ב"כ התובעת: עו"ד א' ברבארה
ב"כ הנתבעת: לא צוין
עו"ד נמרוד כנפי מייצג בתיקי לשון הרע
הכותב לא ייצג בתיק
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין