אזרחות גרמנית או אוסטרית: ההקלות שפתחו דלת לישראלים נוספים

בשנים האחרונות גילו ישראלים רבים כי מסמכים משפחתיים ישנים, ובהם תעודות לידה, רישומי מגורים ומסמכי הגירה, עשויים לפתוח בפניהם אפשרות לקבלת אזרחות אירופית. הדבר בולט במיוחד ביחס לגרמניה ולאוסטריה, שתי מדינות דוברות גרמנית ששינו והרחיבו את דיני האזרחות שלהן.

לכאורה, הדבר מנוגד לרוח הנושבת כיום באירופה, כשמדינות רבות מבקשות לצמצם הגירה ולהקשיח את תנאי הכניסה וההתאזרחות. אלא שההקלות בגרמניה ובאוסטריה נשענות על היגיון אחר: הן אינן מיועדות למהגרים חדשים, אלא נועדו לתקן עוולות היסטוריות כלפי מי שנרדפו בידי המשטר הנאצי וכלפי צאצאיהם.

במשך שנים אפשר סעיף 116(2) לחוקה הגרמנית למי שאזרחותם נשללה בתקופה הנאצית מטעמים פוליטיים, גזעיים או דתיים לקבל אותה מחדש, וכן העניק זכאות לצאצאיהם. ואולם, המסלול לא נתן מענה לכל מי שנפגע. מחוץ לו נותרו, בין היתר, אנשים שבנסיבות מסוימות עזבו את גרמניה בשל הרדיפה אך אזרחותם לא נשללה רשמית, וכן מי שהאפשרות לרכוש אזרחות נמנעה מהם בשל הרדיפה.

השינוי המשמעותי הגיע ב-2021, עם חקיקת סעיף 15 לחוק האזרחות הגרמני. הוא יצר זכות חוקית להתאזרחות גם עבור קבוצות נוספות של נרדפים וצאצאיהם, לרבות במקרים שבהם האזרחות אבדה, לא נרכשה או נמנעה בשל הרדיפה, בדגש על מי שהתגורר בגרמניה באותן שנים, אולם לא היה אזרח גרמני. במקביל הורחבה ההכרה בצאצאים שנפגעו מכללים היסטוריים שהפלו נשים בהעברת אזרחות לילדיהן.

גרמניה ערכה ב-2024 גם רפורמה כללית שאפשרה באופן רחב יותר החזקה באזרחות כפולה וקיצרה את תקופת המגורים הרגילה הנדרשת להתאזרחות לחמש שנים. עם זאת, בסוף 2025 היא ביטלה את המסלול המואץ שאפשר, בתנאים מסוימים, להתאזרח לאחר שלוש שנים בלבד. כלומר, לא מדובר במגמת הקלה חד-כיוונית. עבור ישראלי שאינו חי בגרמניה, המסלול הרלוונטי יהיה בדרך כלל זה המבוסס על מוצא משפחתי או על רדיפה – ולא מסלול ההתאזרחות הרגיל.

אוסטריה פתחה מסלול חדש

באוסטריה נקודת המפנה הגיעה ב-2020. עד אז, האפשרות של צאצאי נרדפים לקבל אזרחות הייתה מצומצמת בהרבה. תיקון לחוק האזרחות הרחיב לצאצאים הישירים את המסלול שהיה קיים עבור הנרדפים, ואפשר גם להם לקבל אזרחות באמצעות הצהרה.

החידוש חשוב במיוחד משום שאוסטריה נחשבת למדינה שמרנית בכל הנוגע לאזרחות כפולה. במסגרת המסלול המיוחד ניתן, ככלל, לשמור על האזרחות הקיימת. המבקש גם אינו נדרש לעבור להתגורר באוסטריה או לעמוד בבחינת שפה. מאז כניסת התיקון לתוקף הוגשו עשרות אלפי הצהרות, וחלק ניכר מהן בידי ישראלים. לפי משרד החוץ האוסטרי, בשלוש השנים הראשונות הוגשו יותר מ-31 אלף הצהרות.

בדיקת הזכאות מתחילה בדרך כלל בעץ המשפחה ובציר-זמן: היכן נולד בן המשפחה, היכן התגורר, איזה מעמד היה לו, מתי עזב ומדוע. לאחר מכן יש להוכיח את שרשרת הקשר המשפחתי באמצעות תעודות לידה, נישואים, שינויי שם ומסמכים נוספים.

הדמיון בין גרמניה לאוסטריה אינו הופך את מסלולי האזרחות שלהן לזהים. מסמך שמכריע בקשה במדינה אחת עשוי להיות משני באחרת, וההיסטוריה המשפחתית תקבע האם ישנה זכאות לאזרחות ובאיזו מדינה. השינויים האחרונים הרחיבו את האפשרויות, אך לא יצרו זכאות גורפת. לכן, השאלה החשובה שיש לשאול אינה איזו אזרחות עדיפה, אלא מה ההיסטוריה המשפחתית שניתן להוכיח ולחוק של איזו מדינה היא מתאימה.

עו"ד ונוטריון אדם ידיד ועו"ד טל גיטלין מדוד ידיד משרד עורכי דין ונוטריון עוסקים ב-אזרחויות ואשרות, הגירה, והוצאת אזרחות גרמנית ואזרחות אוסטרית