האב נישא בשנית, הבן חשש לאבד את הירושה – ותבע
בן יחיד טען שאביו מתכוון להוריש את רכושו לאשתו החדשה, בניגוד לצוואה ההדדית שערך עם אמו המנוחה. בית המשפט דחה את התביעה וחייב אותו בהוצאות

בית המשפט למשפחה בראשון לציון דחה לאחרונה תביעה שהגיש בן נגד אביו, בטענה כי האחרון מתכוון לנשל אותו מהירושה שהובטחה לו בצוואת הוריו. השופטת מיכל ברגר בלום קבעה כי לא הוכחה הפרה של הצוואה ההדדית שערכו האב ואשתו המנוחה, וכי הוא רשאי לעשות ברכוש שירש ממנה כבתוך שלו במהלך חייו.
הפרשה החלה לאחר פטירת האם, שהותירה אחריה בעל ובן יחיד. בני הזוג ערכו בחייהם צוואה הדדית, שלפיה לאחר מות אחד מהם יעבור מלוא רכושם לבן הזוג שנותר בחיים, ורק לאחר פטירתו יירש בנם את הרכוש. בהתאם לכך, לאחר מות האם ניתן צו לקיום צוואתה, והאב קיבל לידיו את נכסיה.
אלא שבהמשך נישא האב לאישה אחרת, והיחסים בינו לבין בנו עלו על שרטון. לטענת הבן, אביו הצהיר בפומבי כי בכוונתו לשנות את צוואתו לטובת רעייתו החדשה, ואף הבהיר לו שלא ישאיר לו דבר מהירושה.
בעקבות הדברים פנה הבן לבית המשפט בדרישה להצהיר כי אביו הפר את הצוואה ההדדית, ולהורות לו להשיב לעיזבון האם את כל הנכסים, הכספים והזכויות שירש ממנה. בנוסף ביקש לאסור עליו לבצע פעולות בנכסים עד להשלמת ההשבה.
לטענתו, אביו מחזיק בנכסים כמעין נאמן, ואינו רשאי להעבירם לאחרים או להורישם בניגוד להוראות הצוואה. מנגד טען האב כי לבנו אין זכות להתערב בניהול הרכוש בעודו בחיים. הוא הדגיש כי בצוואה חדשה שערך בינואר 2026 דווקא שב ועיגן את זכויות בנו לרשת את מלוא רכושו לאחר מותו.
אין הפרה
השופטת ברגר בלום דחתה את התביעה. היא הבהירה כי האב כלל אינו מבקש לבטל את הצוואה ההדדית, וכי הצוואה המאוחרת שערך אינה פוגעת בהוראותיה. משלא הוכחה הפרה בפועל, אין בסיס לדרישה להשבת הנכסים לעיזבון האם.
עוד הודגש כי אין מקום לבחון את תוקפה של צוואת האב בעודו בחיים, שכן צוואה מקבלת תוקף רק לאחר פטירת המצווה. לפיכך, הדיון בפגיעה האפשרית בזכויות הבן הוא מוקדם ותיאורטי. "זכותו של התובע, בין מכוח הצוואה ההדדית ובין מכוח הצוואה המאוחרת, תתממש רק עם פטירת הנתבע, ורק אז יוכל לטעון כי נפגעו זכויותיו", כתבה.
השופטת דחתה גם את טענת הבן שאביו מנוע מלבצע פעולות ברכוש שירש. היא הסבירה כי בהתאם לחוק הירושה, במנגנון של "יורש אחר יורש", היורש הראשון רשאי לעשות בנכסים כבתוך שלו, ואילו היורש השני יקבל רק את מה שיישאר, אלא אם נקבעו בצוואה מגבלות אחרות.
במקרה זה, נקבע, הצוואה אינה כוללת איסור מפורש על העברת נכסים בחיי האב. "בצוואה ההדדית שלפניי אין כל הוראה מפורשת האוסרת על היורש הראשון לבצע דיספוזיציה", כתבה השופטת. הובהר שגם ההוראה המחייבת לקיים אותה "כלשונה וככתבה" אינה שוללת מהאב את האפשרות להשתמש ברכוש ולנהלו.

לפיכך התביעה נדחתה על כל סעדיה, והבן חויב לשלם לאביו הוצאות בסך 5,000 שקל.
- ב"כ הבן: עו"ד עזריה אבזבקייב
- ב"כ האב: עו"ד ויקטוריה קרן
עו"ד עפר גמליאל עוסק/ת ב-ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.