הקורונה הביאה איתה את אחד המשברים הכלכליים החמורים בתולדות המדינה. עשרות אלפי עסקים נסגרו ומאות אלפי אנשים נותרו ללא עבודה. המצוקה והחובות הכבדים הביאו רבים לשקול פנייה להליכי חדלות פירעון במטרה להגיע להסדר מול הנושים.
המציאות הקשה השפיעה גם על חייבים שכבר היו בהליכי פשיטת רגל ואיבדו את היכולת לעמוד בהחזרים החודשיים שלא באשמתם.
רפורמת הליכי חדלות פירעון, שנכנסה לתוקף בספטמבר 2019, עשויה לשמש חבל הצלה לנפגעי הקורונה.
מי יכול להגיש בקשה לפתיחת הליכים? אילו הקלות ניתן לקבל בעקבות המשבר?
עו"ד מיטל מושקוביץ-סויסה, העוסקת בחדלות פירעון, השיבה לשאלות הגולשים
דנה שאלה: יש לי תיק בהוצאה לפועל בגלל חוב של 30,000 שקלים לבנק. פוטרתי בתחילת המגיפה ואני לא מוצאת עבודה. רציתי לשאול אם ניתן לעכב בינתיים את התשלומים החודשיים?
דנה זה תלוי אם ההסדר אליו הגעת בתשלומים החודשיים הוא מול ההוצאה לפועל, מול רשם הוצאה לפועל שהוציא לך צו תשלומים על פי שאלון שמילאת, או האם הגעת לאיזשהו הסדר מול המייצג של אותו בנק.
אם מדובר באופציה הראשונה, את יכולה למעשה לפנות בשנית לרשם ההוצאה לפועל ולבקש לשנות בעקבות שינוי הנסיבות.
אם ההסדר שלך הוא מול עורך דין שמייצג את הבנק, את יכול לפנות לעורך הדין ולנסות לסדר את הדברים ככה שיהיו לך נוחים יותר בשל שינוי הנסיבות שלך.
רעות שאלה: אני נמצאת בהליך פשיטת רגל מאז 2016 ומשלמת 1,200 שקל לחודש. בעקבות הקורונה הצטמצמו ההכנסות של העסק שבבעלותי. אני זכאית להתחשבות?
כמובן שכן. ברגע שאת נמצאת בתוך הליך פשיטת רגל שכבר מ-2016 את משלמת תשלומים, ניתן להגיש בקשה, כמובן שעדיף לעשות זאת באמצעות עו"ד מקצועי, ולטעון בבקשה לשינוי נסיבות. כלומר, "יש לי ירידה בהכנסות, המענקים לא מכסים את ההכנסות שאיבדתי, ואני מבקשת הפחתה בתשלומים החודשיים". זה בהחלט דבר שאפשר לעשות.
גדי שאל: יש בבעלותי בית קפה שכונתי. בעקבות המשבר נכנסתי לחובות רציניים ואני מתלבט האם לקחת הלוואה נוספת או לפנות להליכי חדלות פירעון. אשמח לעצה.
באמת הרבה בתי עסק היום עומדים בפני אותה שאלה: האם לדשדש עם עוד הלוואה ועוד פתרון זמני, או ללכת על פתרון סופי של חדלות פירעון, הסדר עם הנושים ולסגור את העסק.
כל עוד אתה מנהל את העסק אתה כמובן מודע לתזרים המזומנים, הכנסות, הוצאות. רוב בתי העסק זכאים למענקים מאת המדינה ומרשות המסים. צריך לבדוק אם הגיוני לקחת הלוואה או לא הגיוני. הרבה אנשים עשו טעויות ואנחנו גם נגיע לזה בשאלה הבאה.
ירון שאל: עשיתי טעות ובתחילת משבר הקורונה לקחתי הלוואה של 120,000 שקל עם ריבית של 10%. אין לי שום סיכוי להחזיר את זה במציאות הנוכחית. הבנק הגיש נגדי תביעה מה אפשר לעשות?
אז באמת ירון לקח את ההלוואה ולא יכול להחזיר אותה. מה הוא יכול לעשות? הוא יכול לפנות לבנק, הוא יכול לנסות להגיע להסדר. כרגע זה בתביעה, אז הוא יכול להגיש כתב הגנה ולנסות להתגונן.
כמובן צריך סיוע של עו"ד שמבין בדברים האלה, אבל באופן כללי חדלות פירעון ניתן להגיש בין תחום של 50,000 שקל ל-150,000 שקל בהוצאה לפועל. מעל 150,000 מגישים לבית המשפט.
לכן, אם אנחנו כבר מגיעים להליך של פשיטת רגל, הליך של חדלות פירעון כמו שהוא נקרא היום, עדיף לאגד את כל החבות שלנו, ואם זה עסק אז באמת לסגור את העסק ולעשות סכימה של כלל החובות. ככה נדע לאן לפנות.
אלה שאלה: לצערי בגלל הקורונה נאלצתי לסגור את חברת התיירות שהייתה בבעלותי. פיטרתי שלושה עובדים אבל כרגע אין לי אפשרות לשלם להם את הזכויות. האם הליכי חדלות פירעון מתאימים במקרה הזה?
אם החובות שלך הם לעובדים בלבד ואין לך חובות נוספים אז העובדים זכאים ברגע שסגרת את העסק לפנות למוסד לביטוח לאומי. הוא משלם להם את הזכויות שלהם, והחוב שלך הוא כלפי ביטוח לאומי.
אם יש לך חובות נוספים, שאת עוברת סכומים מסוימים ונושים רבים, אז בוודאי ששווה ללכת לחדלות פירעון ולפתור את הסוגיה הזאת עם כולם ולא רק עם העובדים.
שרון שאל: יש לי עסק של מופעים לילדים ובגלל הסגרים נצברו לי חובות של כ-100,000 שקל. כדאי לפנות להליכי פשיטת רגל?
חוב של 100,000 שקל הוא חוב גדול בשביל אדם פרטי אבל הוא לא חוב שמצריך כניסה להליכי חדלות פירעון.
להליך חדלות פירעון יש משמעויות: Bdi שלילי למשך שנים, צריך לעמוד בתשלומים ובדוחות ובחקירת נאמן. צריך לחשוב האם כדאי להיכנס להליך הזה או לא וזה כמובן שיקול אישי של כל אדם. מי שלמשל יש לו נכס או בית, עדיף לו לא להיכנס לתוך הסיפור של חדלות פירעון. במיוחד על פי החוק החדש הבית הוא לא מוגן. צריך לשקול המון דברים ושווה להתייעץ עם עורך דין לפני שנכנסים להליך.
דפנה שאלה: אני בחל״ת כבר חצי שנה ונכנסתי למינוס רציני. כבר חזרו לי שלושה צ׳קים שנתתי לחוגים של הילדים ולוועד הבית. אני חוששת שהבנק יגביל לי את החשבון. מה אפשר לעשות?
קודם כל, יש כל מיני תיקונים, שינויים בחקיקה והקלות שהממשלה למעשה סיפקה על מנת להתמודד עם המשבר הכלכלי. אחד מהם היה שצ'קים שחזרו החל מחודש מרץ 2020 ועד אוגוסט 2020 לא נחשבים בספירה של אותם צ'קים לעניין הגבלה חשבון.
לכן, אם שלושת הצ'קים האלה חזרו לדוגמה בתקופה ההיא, הם למעשה לא נספרים לך לצורך הגבלת החשבון. הבנקים מודעים לזה, זו הנחיה של בנק ישראל.
בנוסף, כמובן שמצב כלכלי קשה, ירידה בהכנסות ויצירת חובות, באמת עלולים להביא אותנו בסופו של דבר להליך של חדלות פירעון.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל