בית משפט השלום בעכו חייב לאחרונה את המועצה המקומית עראבה ו-3 חברות ביטוח לשלם כ-210 אלף שקל לצעיר כבן 21, שבגיל 10 נפצע בראשו בדרכו חזרה מבית הספר.השופטת ג'ני טנוס מתחה ביקורת על כך שהמועצה ערכה את פוליסת ביטוח התאונות האישיות לתלמידים דרך חברות זרות, שהעיקרית שבהן קרסה כלכלית, ולכן חייבה אותה להשתתף בפיצוי. עם זאת, הודעת הצד השלישי של המועצה התקבלה והחברות חויבו להחזיר לה את הכספים שתשלם.
לפי גרסת התובע, לפני כ-11 שנים הוא חזר מיום לימודים בבית הספר "אבן סינא" שבעראבה, כשנתקל בחריץ רחב ברשת ניקוז וראשו נחבט בקצה של אבן גן שבורה.
בתחילה לא אותרה אצלו חבלה משמעותית אך כשבוע לאחר הפגיעה הוא הובהל לבית החולים פוריה שבטבריה עקב הידרדרות במצבו, ושם התגלה אצלו דימום מוחי והוא נותח.
את התביעה לפיצויים על נזקיו הנפשיים והאסתטיים כתוצאה מהפגיעה הוא הגיש ב-2011 נגד שלוש חברות שהיו מעורבות בהנפקת פוליסת התאונות האישיות לתלמידי המועצה: חברת הביטוח הזרה "סיטי פוליס", חברת ניהול הסיכונים "עוז" והחתמית האנגלית "אברסיז אינטרנשיונל".
מאחר שחברת הביטוח קרסה הוא גם תבע את המועצה בטענה שהפרה את חובתה לבטח אותו בביטוח ראוי, והתקשרה עם חברות זרות למרות אזהרות המפקח על הביטוח.
המועצה המקומית הכחישה תחילה את התאונה אך לאחר מכן חזרה בה וטענה כי האחריות צריכה להיות של חברות הביטוח, שכן היא פעלה בהתאם לחובתה ורכשה את הביטוח היחיד שהתאפשר לנוכח מצבה הכלכלי הקשה באותה תקופה.
השפעה נפשית עמוקה
השופטת טנוס פתחה את פסק הדין בקבלה המלאה של גרסת התובע לתאונה, שנתמכה בעדותה של אמו ובראיות כמו תמונות של המפגע, תיעוד רפואי מזמן אמת ואישור על היעדרות מבית הספר.
באשר למצבו של התובע, השופטת קיבלה כמעט במלואן את חוות דעת הפסיכיאטרית והפלסטיקאי שמינתה, והעמידה את נכותו הפסיכיאטרית של התובע על 20% עקב הפרעות קשב וריכוז ופוסט-טראומה, בנוסף ל-10% נכות אסתטית עקב צלקת גדולה, מכוערת ורגישה שנותרה על מצחו.
בתוך כך השופטת דחתה את טענת הנתבעות כי העובדה שהתובע לומד משחק מעידה שהתגבר על השפעת הצלקת. השופטת ציינה כי התרשמה באופן אישי שהתובע חש בושה, לא מרגישה עם הצלקת בנוח ומנסה להסתירה ככל יכולתו. לטעמה, עצם בחירתו להתמודד עם השפעותיה אינה מעידה שהן לא קיימות.
בסוגיית האחריות, השופטת קבעה שהיא מוטלת על אשכול החברות ועל המועצה המקומית שווה בשווה.
באשר למועצה, השופטת הבהירה כי "לא די בעצם רכישת הפוליסה כדי לצאת ידי חובת הביטוח". המועצה הייתה צריכה לוודא שהמבטחת תוכל לכסות אירועי ביטוח. משלא עשתה זאת, והתקשרה עם חברות זרות ששמן הופיע במפורש באזהרת המפקח על הביטוח, הרי שהפרה את חובתה.
בסיכומו של דבר, השופטת פסקה לתובע פיצויים של 172,484 שקל בהתאם לפוליסה, בנוסף לשכ"ט עו"ד של כ-35 אלף שקל והחזר הוצאות משפט של כ-10,000 שקל. עם זאת, השופטת קיבלה את הודעת הצד השלישי שהגישה המועצה המקומית נגד אשכול החברות – וחייבה אותן להחזיר לה את הכסף שתשלם לתובע.
ב"כ התובע: עו"ד חוסאם בכרי
ב"כ המועצה המקומית: עו"ד רנה לפידות
ב"כ חברות הביטוח / ניהול הסיכונים: ניר ידיד, עו״ד ביטוח
עו"ד יובל חרל"פ עוסק/ת ב- דיני ביטוח
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל