"היא לא מתאימה לי": למה זוגות מתגרשים בגיל השלישי?

"היא לא מתאימה לי", השיב גבר בן 80 כששאלתי מדוע החליט להתגרש מאשתו לאחר יותר מ-50 שנות נישואים. והוא לא היחיד בשנים האחרונות ניכרת עלייה בגירושים בגיל השלישי. בני זוג בני 60 ומעלה הבוחרים להיפרד לאחר שנים רבות של נישואין. תופעה זו משקפת שינויים חברתיים, פסיכולוגיים וכלכליים עמוקים.

אחת הסיבות המרכזיות היא "תסמונת הקן המתרוקן". לאחר עזיבת הילדים את הבית, מתחדדת לעיתים תחושת ריחוק, במיוחד כשהקשר הזוגי נשען לאורך השנים יותר על תפקוד הורי משותף ופחות על קרבה רגשית עמוקה. לעיתים מגלים בני הזוג כי במהלך השנים הם התפתחו בכיוונים שונים ותחושת הזרות הולכת ומעמיקה. "זה כבר לא האדם שהתחתנתי איתו" הוא משפט שחוזר במקרים כאלה.

סיבה נוספת קשורה לשינויים בתוחלת החיים ובתפיסת הזקנה. בני הגיל השלישי חיים כיום שנים רבות לאחר הפרישה, ורבים מהם אינם מוכנים להשלים עם חיים בזוגיות שאינה מספקת. הרצון למימוש עצמי, להתפתחות אישית ואף לאהבה חדשה, אינו נעלם עם הגיל, ולעיתים אף מתעצם מול תחושת הזמן המוגבל.

גם לשיפור במעמד הכלכלי והעצמאות הכלכלית יש תפקיד משמעותי. בני זוג שמצבם מאפשר להם לחיות בנפרד בביטחון כלכלי, חופשיים יותר לקבל החלטות עצמאיות, כולל החלטה על סיום הקשר.

על כל אלה נוספו בשנים האחרונות תקופות של בידוד ושהייה ממושכת בבית - בקורונה, ובישראל גם במלחמות - המייצרות לחץ נוסף על הזוגיות. "לפני הקורונה לבעלי היו הרבה עיסוקים מחוץ לבית" תיארה בפני אישה בת 70 את הקושי הזוגי שהיא חווה בשנים האחרונות, "מאז הוא כמעט ולא יוצא מהבית ומשגע אותי כל הזמן בתלונות וטרוניות."

לא רק פרידה מבן-הזוג

השלכות הגירושים בגיל זה מורכבות ורב-ממדיות. מבחינה רגשית, הפרידה עשויה להיות מטלטלת במיוחד. מדובר לא רק בסיום קשר זוגי, אלא גם בפרידה מזהות משותפת שנבנתה לאורך עשרות שנים. תחושות של אובדן, בדידות ואף חרדה מפני העתיד נפוצות, לצד תחושות של הקלה וחירות.

מבחינה משפחתית, גירושים בגיל השלישי משפיעים גם על הילדים הבוגרים ולעיתים אף על הנכדים. מדובר במערכת יחסים מורכבת בין הורים מבוגרים לילדיהם הבוגרים, אשר עשויים לחוות בלבול, כעס או צורך "לתפוס צד". בנוסף, הילדים חוששים לא פעם מבני זוג חדשים של הוריהם שישתלטו על רכושם, ומעורבים לעיתים בתהליך קבלת ההחלטות של בני הזוג.

ההיבט הכלכלי הוא אחד המורכבים ביותר. חלוקת רכוש בגיל השלישי כרוכה בשאלות של ביטחון כלכלי לעתיד, פנסיה, חסכונות, זכויות סוציאליות ודיור. כשמדובר במשאבים מוגבלים, הפרדתם לשני משקי בית עלולה לפגוע קשות ברמת החיים של שני הצדדים.

מבחינה בריאותית ותפקודית, לגיל יש משמעות. בני זוג בגיל השלישי עשויים להתמודד עם בעיות בריאותיות, תלות או צורך בתמיכה הדדית. פירוק הקשר עלול להעמיד את אחד הצדדים או שניהם במצב של פגיעות מוגברת. "יש לי הרבה בעיות רפואיות ואני מפחד להישאר לבד", סיפר גבר מבוגר שאשתו החליטה להתגרש.

תהליכי גישור בגיל זה דורשים רגישות מיוחדת להיבטים רגשיים עמוקים של הצדדים, למערכת היחסים שלהם עם ילדיהם הבוגרים, למצבם הבריאותי והקוגניטיבי, לצד הבנה מורכבת של סוגיות כלכליות ופנסיוניות. מורכבות ההליך וההסכמות אליהן מגיעים בגישור מתבטאת לא פעם גם במסמכים משפטיים נלווים - עריכת צוואות וייפויי כוח בלתי חוזרים, בנוסף להסכם הגישור.

מגשרים נדרשים, במקרים אלה, לאפשר עיבוד של פרידה ארוכת שנים ולסייע לצדדים לבנות עתיד יציב ככל האפשר. גישור המותאם לגיל השלישי עשוי להפחית קונפליקטים, לשמר יחסים משפחתיים ולסייע לצדדים להגיע להסכמות מאוזנות וברות קיימא.

• עו"ד חמוטל גת מגשרת בדיני משפחה