בית המשפט הכריע: הדירה והרכב נשארו לאישה

אישה שנפרדה מבעלה לא תצטרך לחלוק עימו רכב שקיבלה ממנו במתנה ודירה שקנתה טרם נישואיהם - כך קבע בית המשפט למשפחה בפתח תקווה, בפסק דין שפורסם לאחרונה. השופטת מורן ואלך-ניסן דחתה את תזת הבעל לפיה מדובר ברכוש משותף, וחייבה אותו בהוצאות משפט.

התובעת, שיוצגה באמצעות עו"ד יפה בן צור ועו"ד אורן סגל ממשרד סגל בן צור ושות', והנתבע, התחתנו זה עם זו, כשלשניהם היו אלה נישואים שניים. כשנה טרם החתונה רכשה האישה דירה, שנרשמה על-שמה. לרגל יום הנישואין ה-11 קנה הבעל לתובעת רכב במתנה, שאף הוא נרשם על-שמה.

בשלב מסוים הגישה האישה בקשה לצו הגנה, בטענה שבעלה איים לרצוח אותה ואת המטפלת של אימה. עוד באותו החודש היא נקטה בהליכי גירושין בבית הדין הרבני, ובמקביל ניהלה את ההליך הרכושי בבית המשפט האזרחי. היא ביקשה במסגרתו לקבוע, בין היתר, שהדירה והרכב הרשומים על-שמה יישארו בבעלותה, ולא יאוזנו בחלוקת הרכוש.

מנגד עתר הבעל להורות על איזון הדירה והרכב. ביחס לנכס הנדל"ן נטען שהוא ופרודתו שילמו ביחד את המשכנתה עליו, ואף ראו בו בזמן אמת כנכס משותף. אשר למכונית טען הנתבע שהיא נרשמה על-שם התובעת מטעמי נוחות בלבד. בעדותו סיפק הסבר נוסף לכך: "בגלל שאני מרוקאי ואוהב להתפרצף".

המשכנתה שולמה מהשכירות

השופט ואלך-ניסן דחתה את טענות הבעל, אחת לאחת. לגבי הדירה הובהר שאין מחלוקת למעשה כי מדובר ב"נכס חיצוני", אותו רכשה האישה טרם נישואי הצדדים, שככלל מוחרג מחלוקת הרכוש. יתרה מכך, לא מדובר בדירת מגורים המהווה את גולת הכותרת של החיים המשותפים, אלא בדירה להשקעה שהושכרה לאחרים.

בתוך כך הודה הנתבע שביקר בנכס פעמים ספורות בלבד, וכי לא השקיע כספים כלשהם ברכישתו או תחזוקתו. גם טענתו לתשלום המשכנתה ביחד התבררה כלא נכונה: "הדירה הייתה מושכרת במהלך כל תקופת הנישואין, כך בפועל החזרי המשכנתה שולמו באמצעות דמי השכירות ולא מתוך כספים משותפים של הצדדים", נכתב בפסק הדין.

בכל הנוגע למכונית התרשמה השופטת שמדובר במתנה כנה מצד הבעל, כך שאין מקום לכלול אותה באיזון המשאבים. ראיה מרכזית בהקשר הזה נמצאה בהודעה ששלח הנתבע לתובעת, בה רשם על רקע תמונת הרכב הנוצץ: "תתחדשי אהובתי, קבלי מתנה זו לרגל 11 שנות נישואין". בפסק הדין נדחו טענות הבעל ביחס למניע שמאחורי רישום המכונית על-שם האישה. "סבורני כי לאחר שהאיש הצהיר מפורשות שהרכב ניתן לאישה במתנה", כתבה השופטת, "לא ניתן לעתור להשבת המתנה בשל הפירוד בין הצדדים".

לפיכך נקבע שהדירה והרכב יישארו בבעלות האישה, וכי היא לבדה תמשיך לשלם את החזרי ההלוואות שנלקחו עבורם. הבעל חויב בהוצאות משפט, שהועמדו על הצד הנמוך נוכח היותו נכה המתקיים מקצבת ביטוח לאומי.

• ב"כ התובעת: עו"ד יפה בן צור, יו"ר ועדת בתי הדין הרבניים וסגנית יו"ר ועדת הירושה לשכת עורכי הדין מחוז תל אביב, ועו"ד אורן סגל ממשרד סגל בן צור ושות'
• ב"כ הנתבע: עו"ד דנית קופרמן