עתרו להצהיר עליהם כהורי פעוט – אך סירבו למסור אמצעי זיהוי

ישראלי וזוגתו הזרה חויבו לאחרונה בבית המשפט למשפחה בירושלים למסור את דרכונו הזר של פעוט כבן 3, כתנאי לביצוע בדיקת רקמות אשר תאמת את היותם הוריו הביולוגיים. השניים הביעו חשש שמא מסירת פרטי הזיהוי של הקטין בהתאם למרשם החוץ תפגע בסיכוייו להשתלב כאזרח בישראל, אך השופטת הילה גלבוע הפיסה את דאגתם, כשהסבירה כי שעה שהאב ישראלי - אין בסיס לדאגה.

מדובר בבדואי-ישראלי ופלסטינית שלדבריהם התחתנו לפני כ-4 שנים, וגרים בסככות ואוהלים. על-פי הרישום לבעל אין ילדים, בעוד לאישה ילד כבן 8 מקשר קודם. במוקד ההליך ניצב פעוט כבן 3 שנולד בבית חולים במזרח ירושלים, אשר לטענת בני הזוג - הם הוריו הביולוגיים. בנסיבות אלה, עתרו להצהיר עליהם כהוריו ואף הסכימו לבדיקת רקמות, אך מנגד סירבו למסור אמצעי זיהוי של הקטין.

השניים הביעו חשש שמא רישום הפעוט במרשם הפלסטיני, לצורך הנפקת דרכון כתנאי לעריכת הבדיקה, יקשה בהמשך על רישומו כישראלי, ויהיה צורך בהליך איחוד משפחות ממושך שיארוך שנים. הם ביקשו, בנסיבות העניין, להסתפק בהודעת "לידת חי" ממשרד הפנים, המעידה על לידתו בישראל ותו לא.

מנגד טענה נציגת המדינה כי מאחר שקביעת האבהות משליכה דרמטית על מעמד הקטין בישראל, הרי שיש לבצע בדיקת רקמות לכלל הצדדים, מבלי להסתפק בפחות מכך, תוך מסירת פרטי הזיהוי של הפעוט. המשיבה שללה את חשש בני הזוג כי רישום הקטין במרשם הפלסטיני ימנע קבלת מעמד בישראל – שכן אם יוכח שהוא בנו של המבקש, הרי שיהיה זכאי אוטומטית לאזרחות ישראלית.

אין הצדקה להסתפק בפחות

השופטת גלבוע הסבירה שבהתאם לדין נדרש זיהוי מהימן ככל הניתן של הצדדים לצורך בדיקה גנטית, באמצעות דרכון או תעודה מזהה עם תמונה. נקבע שהודעת "לידת חי" אינה מספיקה לעניין זה, כאשר בהינתן "טעם סביר" שלא להציג פרטי זיהוי – יש לבית המשפט סמכות לשקול אמצעי זיהוי חלופיים.

ביישום דברים אלה על המקרה שלפניה ציינה השופטת כי קיימים שיקולים לכאן ולכאן. מצד אחד, הבהירה, אין מדובר בסתם התנגדות אלא בחשש כן של המבקשים שמא רישום הפעוט במרשם הפלסטיני יעכב את רישומו בישראל, ויהיה צורך בהליך איחוד משפחות ממושך, באופן שיפגע ויקשה על הסדרת מעמדו בישראל.

בהחלטה צוין כי חשש כאמור הוכר בפסיקה כמצדיק סטייה מהוראות החוק ושקילת אמצעי זיהוי חלופיים. ואולם מן העבר השני, הדגישה השופטת, במקרה הנוכחי ניתן להפיג חשש זה על רקע הבהרת נציגת המדינה כי שעה שמדובר באב ישראלי, הרי שאם יוכח כי הפעוט הוא בנו – יזכה אוטומטית באזרחות ישראלית.

הוסבר, במסגרת זו, כי לגבי הקטין לא יידרש כלל וכלל "איחוד משפחות", שכן בהליך זה נוקט ישראלי עבור בן-זוגו, כדי שיקבל מעמד, ולא ביחס לילדיו. סוכם, אם כן, שבהיעדר מניעה להמציא דרכון פלסטיני לפעוט, ומשהוסר החשש שמא פעולה זו תביא לעיכוב רישומו כישראלי – הרי שעל המבקשים לעשות זאת כתנאי לעריכת בדיקת הרקמות, ואין להסתפק באמצעי זיהוי חלופיים תוך סטייה מהוראות הדין.

• ב"כ המבקשים: עו"ד יאסין בלאל
• ב"כ המשיבה: עו"ד יהודית אריאב פוקס

עו"ד דוד טובול עוסק/ת ב- דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.