הגרוש תבע בדיקת אבהות: "מעולם לא שכבנו"

"אני וגרושתי מעולם לא שכבנו, הילד לא שלי": כך טען גבר בבית המשפט למשפחה בטבריה, שביקש לאמת את גרסתו באמצעות בדיקת אבהות. מנגד טענה האם שבני הזוג כן קיימו יחסים, וכי לא מן הנמנע שנקלטה להיריון טרם החתונה. בהיעדר חשש לממזרות, ולאור עקרון "טובת הילד" במסגרתו רשאי קטין לדעת מיהו אביו, הורה לאחרונה השופט ארנון קימלמן על ביצוע הבדיקה.

בנה של הנתבעת נמצא בנתק מוחלט מבעלה לשעבר, התובע, זאת על רקע טענת האחרון שהוא אינו האב הביולוגי. האיש סיפר שנפרד מגרושתו שבועיים בלבד לאחר חתונתם, לאחר שבישרה לו כי היא בהיריון. לגרסתו, מאחר שמעולם לא שכב עימה - הבין מהר מאוד שהתינוק איננו שלו, וכי זוגתו למעשה בגדה בו.

בנסיבות אלה עתר האיש לבצע בדיקת רקמות על מנת לשלול את אבהותו על הקטין, זאת על רקע הגשת תביעת מזונות מצד הגרושה. אלא שהאחרונה הכחישה לחלוטין את גרסתו בדבר היחסים ביניהם: לטענתה בחודשים שקדמו לחתונה גרו השניים ביחידת דיור הסמוכה לבית הורי הבעל, ובמסגרת זו קיימו יחסי אישות.

יוצא אפוא, שגם לשיטת האם ייתכן מאוד שנקלטה להיריון ימים ספורים לפני מועד הנישואין. כמצוות החוק הועבר התיק לנשיא בית הדין הרבני הגדול, שהמליץ בזמנו להימנע מבדיקת אבהות בשל שיקולים הנוגעים לפגיעה ביוחסין, ובית המשפט קבע דיון הוכחות בנושא תוך השהיית ביצוע הבדיקה. ואולם בחלוף 6.5 שנים - ההחלטה שונתה.

אות קין שיש להסיר

למסקנת השופט קימלמן, שעה שמטיעוני שני הצדדים עולה כי האישה הרתה לפני חתונתם, הרי שממילא לא קם חשש ממזרות לקטין – המתגבש רק בעקבות בגידה במהלך הנישואים. "ביהדות" הובהר, "לא קיימת כלל אותה הבחנה שתפסה מקום של כבוד בחוק הרומאי, בין ילד שמשתייך למסגרת משפחתית לבין ילד כביכול 'לא לגיטימי' שנולד מחוץ למסגרת המשפחתית", אלא ההבחנה נעוצה בעיקר במועד התעברות האם.

ואולם מעבר למשקפיים ההלכתיות, הסביר השופט, קיימת חשיבות לנקות את הקטין אף "מכתמים חברתיים" כאלו ואחרים העלולים לדבוק בו, לו זהות אביו הביולוגי תיוותר עלומה. "דווקא הניסיון להעלים ולהסיר ממצאים, יש בו כדי לחזק גל שמועות עכור ופוגעני שעלול להטיל בקטינים אות קין של ממש, ושלא כדין, ואפילו שהדבר לא נובע כלל משיקולים הלכתיים", הסביר.

לקראת סיום ציין השופט חשיבות נוספת לביצוע הבדיקה, במישור הבריאותי והגנטי – זאת הן מהטעם של מניעת נישואי קרובים, והן לצורך ידיעת ההיסטוריה הרפואית של האב הביולוגי, לרבות מחלות תורשתיות של משפחתו. "ואחרון אחרון חשוב", הוסיף , "ישנו גם האינטרס הכללי מאבני הדרך, היסוד והמסד של ההליכים המשפטים - שהוא כמובן גילוי האמת".

בסיכום העניין מצא השופט כי עקרון טובת הילד מחייב במקרה זה לחשוף את זהות אביו הביולוגי של הקטין באמצעות בדיקת רקמות, וזאת משירד מהפרק חשש הממזרות. דיון ההוכחות שנקבע בנושא, בוטל.

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהחלטה

עו"ד נורית מנחם עוסק/ת ב- דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.