לא עובד, לא מקיים זמני שהות – המזונות הוגדלו

כשאינו במילואים או סועד את אביו - "שותה ומעשן חינם" בעסק של אחייניתו: כך תיאר אב ל-2 קטינות, בבית המשפט למשפחה בחדרה, את שגרת יומו. האיש, מנופאי בהכשרתו שאינו עובד מבחירה, נמנע כמעט לחלוטין מלקיים זמני שהות עם הבנות - באופן שנטל גידולן רובץ במלואו על אימן. בנסיבות אלה הגדיל השופט ירון אלטרזון את חיובו בדמי מזונות, מ-3,000 שקל ל-4,250 שקל.

התובעת והנתבע התחתנו ב-2008 והביאו לעולם שתי בנות, אשר גילן כיום 12 ו-16. במהלך 2021 עלו חיי הנישואין על שרטון, והנתבע עזב את הבית לדירת הוריו. במאי 2022 העמיד בית המשפט את מזונותיו הזמניים על 3,000 שקל לחודש, בתוספת מדור ומחצית הוצאות חינוך ובריאות חריגות.

אלא שלטענת האם, יש לחייב את בעלה לשעבר במזונות ומדור גבוהים בהרבה, של כ-9,000 שקל. אגב כך סיפרה, ביחס לנסיבות אשר הובילו לפרידה, כי הנתבע נהג לזלזל בה ולקלל אותה לעיני בנותיהם, בני משפחתה וחברותיה - עד שהבינה בשלב מסוים כי לטובתה ולטובת הקטינות, יש לסיים את מערכת הנישואים לאלתר.

ואולם בפי האב היה תירוץ שונה בתכלית להפרדת הכוחות: רומן שכביכול ניהלה אשתו לשעבר עם גבר אחר. מכל מקום, בקשר לתביעת המזונות, טען האיש שהאם הגזימה בסכום שנקבה בו, ומכאן שאין להיעתר לדרישתה.

הנתבע, מנופאי בהכשרתו, שיתף שאינו עובד משום ש"לא מצליח להשתלב במגזר הפרטי כשכיר, אחרי שהיה עצמאי". לדבריו הוא מתקיים מקצבת מילואים ומענקים, וסועד את אביו חולה הסרטן. כשאינו במילואים או עוזר לאביו, סיפר, הוא "שותה ומעשן בחינם" בעסק של אחייניתו.

בנותיו קודמות לאחייניתו

השופט אלטרזון ניתח את חבות הצדדים במזונות על-פי הפרמטרים הרלוונטיים: יחס הכנסות פנויות, וקיום זמני שהות. אשר לפרמטר הראשון, נמצא שלמרות מובטלות הנתבע –הכנסתו הפנויה (הפוטנציאלית) עולה ב-30% על זו של האם.

"לא הובאה בפניי כל ראיה לפיה הנתבע מוגבל מעבודה כלשהי, וכי נמנע ממנו להשיא הכנסותיו או לממש פוטנציאל השתכרותו. למעשה ההפך הוא הנכון. עולה מעדותו כי הוא מתנדב במילואים, עוזר בעסק של אחייניתו ואף מצהיר בעדותו כי הוא 'יושב בעסק שותה ומעשן בחינם'", כתב השופט.

הוא חידד שמדובר באדם בריא אשר "מדעת ומרצון אינו מצטרף למעגל העבודה, על אף היותו בעל פוטנציאל השתכרות ששכרו בצדו, כמנופאי מוסמך עם ותק". אשר לסיוע בתפעול העסק, כתב ש"בכל הכבוד לרצונו לעזור לאחייניתו - הרי שבנותיו קודמות בחשיבותן, במובן הזה שצריך לדאוג להן למזונותיהן לפני כל עזרה לאדם אחר".

בכל הנוגע לפרמטר זמני השהות, הודה האב שאינו מקיימם מאז אסון ה-7.10, ואף אינו משלם מזונות זמניים "ואיננו מעוניין לשלם מזונות כלל". יוצא אם כן, לדברי השופט, שהקשר בין האב לבנותיו, הלכה למעשה, אינו קיים, בין היתר בשל סירובו להגיע ממקום מגוריו לבית האם על מנת לפגוש בהן. "הפועל היוצא מכך הוא שכל נטל גידול הקטינות רובץ על כתפיה של האם", הדגיש.

בהינתן ממצאים אלה, העמיד השופט את מזונות כל אחת מהנערות על 927 שקל, כאשר בתוספת 2,400 שקל מדור ואחזקתו – יוצא שעל האב להעביר לאם מדי חודש, רטרואקטיבית החל מאפריל אשתקד, 4,254 שקל, בתוספת מחצית הוצאות חינוך ובריאות חריגות.

• ב"כ התובעות: עו"ד שרה זנו-אמוראי
• ב"כ הנתבע: עו"ד משה בן ארוש

עו"ד סופיה דובינסקי עוסק/ת ב- דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.