ביקש לבטל את מזונות בנו: "גרושתי ירשה בניין בת"א"

בית המשפט למשפחה בתל אביב דחה לאחרונה תביעת די.ג'יי ומארגן מסיבות טבע לפטור אותו ממזונות בנו. אחת מטענותיו הייתה שהאם ירשה מהוריה בניין בתל אביב ששוויו כ-10 מיליון שקל. אלא שהשופט תומר שלם מצא אותה כשקרית. הוא קבע שבפועל מדובר בשתי דירות בלבד, ושמכל מקום צפה את קבלת הירושה - כלומר אין מדובר בשינוי מהותי המצדיק התערבות בגובה המזונות.

התובע והנתבעת הם בני זוג לשעבר והורי הקטין שבמוקד ההליך, כבן עשר. בינואר 2020 הם חתמו על הסכם גירושין - שאושר בבית המשפט - לפיו הקטין ישהה עם אביו בימי שני וחמישי, ובכל סופ"ש שני. על הרקע הזה קבע ההסכם שהתובע, מארגן ומתקלט במסיבות טבע, ישלם לאם מזונות בסך 2,500 שקל.

השנים חלפו ויממה בלבד לאחר מתקפת ה-7.10, כשכל המדינה בטירוף מוחלט, מצא האב לנכון להגיש תביעה לביטול דמי המזונות. הוא טען במסגרתה, בין היתר, שבעוד הכנסותיו ירדו מאז הגירושין - מצבה הכלכלי של גרושתו השתפר פלאים, עם קבלת ירושת עתק מהוריה, בדמות בניין בן 3 קומות בתל אביב, ששוויו מוערך בכ-10 מיליון שקל.

עוד סיפר האיש שבמועד חתימת ההסכם גרושתו לא עבדה, ואילו כיום היא נהנית מהכנסה חודשית של 26,500 שקל. לשיטתו מדובר בשינוי נסיבות מהותי, המצדיק לפטור אותו כליל ממזונות בנו.

מנגד טענה האם שהאב ידע כי כבת יחידה היא עתידה לרשת את הוריה, ומכאן שאינו מדובר בשינוי נסיבות מהותי. מכל מקום, סיפרה, מדובר בירושה שאינה כוללת בניין שלם אלא שתי דירות ישנות, שבאחת מהן היא מתגוררת עם בנה ואת האחרת משכירה. בתוך כך היא כפרה בגרסת האב לגבי הכנסותיה: לדבריה אלה מסתכמות ב-6,200 שקל בלבד, כולל דמי השכירות שהיא מקבלת.

"אישה בריאה, צפה שתעבוד"

השופט שלם דחה את טיעוני האב. הוא קבע שזכיית האם בירושת הוריה, כמו גם השתלבותה מאז הגירושין בשוק העבודה, אינן מהוות שינוי נסיבות מהותי המצדיק התערבות כלשהי בדמי המזונות.

אשר לירושת העתק-כביכול, מצא השופט את גרסת האב - לפיה מדובר בבניין שלם - כשקרית, וכי בפועל מדובר בשתי דירות בלבד, שבאחת מהן גרה האם עם הקטין. הוא דחה, בתוך כך, את גרסתו לפיה שווי הנכסים כ-10 מיליון שקל, בנימוק שהדבר לא הוכח בראיות.

כך או כך, השופט התרשם כי האב ידע במועד חתימת ההסכם שהאם עתידה לרשת את הנכסים מהוריה, על רקע היותה בת יחידה, ומכאן שאין מדובר בשינוי נסיבות מהותי. למסקנה דומה הגיע ביחס להכנסות האם, אותן החלה להרוויח שעה שבמועד כריתת ההסכם הייתה מובטלת.

"בעת חתימת ההסכם התובע ידע וצפה כי הנתבעת תשוב למעגל העבודה; ואם לא צפה, בוודאי שהיה עליו לצפות זאת", כתב השופט. הוא חידד, לעניין זה, כי "אין זה מתקבל על הדעת שהנתבעת - שהייתה בעת חתימת ההסכם בת כ-31 שנים, אישה צעירה ובריאה - לא תשוב למעגל העבודה ותשתכר למחייתה".

השופט דחה, בהקשר הזה, את גרסת האב לפיה האם משתכרת עשרות אלפי שקלים בחודש. הוא האמין יותר לנתבעת כי הכנסותיה נמוכות בהרבה ומסתכמות ב-6,200 שקל בלבד: 4,000 מעבודתה כפקידה במשרה חלקית ו-2,200 נוספים מהשכרת אחת מדירות הירושה.

לפיכך התביעה נדחתה. דמי המזונות נותרו על כנם והאב חויב ב-20 אלף שקל הוצאות משפט.

• ב"כ התובע: עו"ד אבי גפן
• ב"כ הנתבעת: עו"ד בובה לוי

עו"ד מיה רשל ארבל עוסק/ת ב- דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.