איל הון ישלם לפרודתו 36,400 שקל בחודש

פרודת איש עסקים ערערה על חיובו במזונות ילדים ומדור בסך 28,000, בטענה שעליו לשלם לה גם מזונות אישה. השופטת פאני גילת כהן מבית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבלה חלקית את דרישתה ופסקה לה 4,000 שקל לחודש למשך חצי שנה או עד לגירושין – המוקדם מביניהם. בנוסף, חיוב הבעל בדמי מדור הוגדל מ-6,600 שקל ל-11,000.

המבקשת והמשיב נישאו לפני כשני עשורים וניהלו אורח חיים דתי ראוותני, שכלל מגורים בפנטהאוז יוקרתי והחזקה בדירת נופש. הם הביאו לעולם שישה ילדים, חמישה מתוכם עברו את גיל שש והגדול משרת בצה"ל. באפריל אשתקד נקלעה הזוגיות למשבר וכיום גרים הצדדים בנפרד, כאשר האישה נותרה לגור בפנטהאוז עם הילדים והבעל מתגורר עם זוגתו הנוכחית ופתח בינתיים תיק גירושין.

בינואר האחרון קבע בית המשפט למשפחה באשדוד שעל הבעל לשלם לידי פרודתו מזונות ילדים ומדור בסך 28 אלף שקל. בפסק הדין נדחתה בקשת האישה לפסוק עבורה גם מזונות אישה, ומכאן בקשת רשות הערעור שהגישה למחוזי.

לטענתה שלילת מזונותיה עומדת בניגוד לדין העברי, החל על הצדדים בהיותם יהודים. בתוך כך טענה שבית המשפט טעה כשקבע לה כושר השתכרות, שכן היא מטופלת לבד בשישה ילדים ותלויה לחלוטין בבעל מבחינה כלכלית. בקשתה הייתה לפסוק עבורה מזונות אישה בסך 25,200 שקל, וזאת עד לחלוקת הרכוש או מתן פסק הדין לגירושין.

מנגד טען איש העסקים כי האישה נחשבת "מורדת" המפסידה את מזונותיה. הוא הוסיף שלפרודתו קיים פוטנציאל השתכרות ממשי, שכן עבדה בעבר כמעצבת פנים ואף ניהלה עסק מצליח למשך מספר שנים, ומשכך צדק בית המשפט כשלא פסק לה מזונות.

יכולתה להתפרנס היא תיאורטית

אלא שמסקנת השופטת גילת כהן הייתה שונה. היא הסבירה שעל-פי הדין העברי, אישה נשואה זכאית שבעלה ישא במזונותיה לפי מעמדה ובהתאם לרמת החיים לה הורגלה, מכוח הכלל "עולה עימו ואינה יורדת עימו". גם במצב של פרידה ללא גירושין, הוסבר, קיימת זכאות למזונות, וזאת אם הוכח שהפרדת הכוחות אינה באשמתה.

ביישום הדברים על המקרה שלפניה, קבעה השופטת שבהינתן העובדה שהבעל הוא שעזב את הפנטהאוז של הצדדים ומתגורר כיום עם זוגתו הנוכחית, עימה מנהל מערכת יחסים יציבה, הרי שהמבקשת הוכיחה – לכל הפחות על-פי רף ההוכחה הנדרש, שהינו "קל כנוצה" – כי פרידתה ממנו לא הייתה באשמתה, ומכאן שזכאית למזונות אישה.

בתוך כך הבהירה השופטת כי מזונות אישה הן בבחינת "עזרה ראשונה" זמנית למבקשת, הנעדרת מקורות הכנסה, וקביעת בית המשפט בדבר יכולתה לעבוד ולהתפרנס, לא צריכה לעמוד לה לרועץ. "אין הצדקה לשלול מידיה מזונות זמניים בהסתמך על פוטנציאל השתכרות, אשר גם בהנחה שהוא קיים - בשלב זה הוא בבחינת נתון תיאורטי, שכדי לממשו ולהשתלב מחדש בשוק העבודה, דרוש זמן", כתבה.

לפיכך השופטת פסקה לטובת האישה מזונות בסך 4,000 שקל, "לצורך התארגנות והשתלבות בשוק העבודה", וזאת למשך חצי שנה, מינואר עד יוני, או עד למתן פסק הדין לגירושין – המוקדם מביניהם. בנוסף הורתה השופטת על הגדלת רכיב המדור ואחזקתו שנקבע בעניין הבעל, מ-6,600 שקל ל-11,000.

יוצא, אם כן, שאיש העסקים ייאלץ להוסיף לפרודתו 8,400 שקל על 28,000 השקלים שנפסקו לחובתו בבית המשפט למשפחה – ובסך הכול להעביר לה מדי חודש 36,400 שקל. בנוסף תקבל ממנו האישה הוצאות משפט בסך 4,000 שקל.

• ב"כ המבקשת: עו"ד לורי גייזלר ואח'
  
• ב"כ המשיב: עו"ד שי שמחיוב ואח'

עו"ד דנה סיבוני עוסק/ת ב- דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.