המחוזי אישר: הורי קטין שמת מסרטן יוכלו להשתמש בזרעו

בית המשפט המחוזי בלוד קבע כי הורי נער שנפטר מסרטן יוכלו להשתמש בזרעו המוקפא לצורך הפריית אישה, הגם שהיה בן פחות מ-18 במותו. בכך אישררו סגנית הנשיאה ורדה פלאוט (אב"ד), השופט צבי ויצמן והשופטת צבייה גרדשטיין-פפקין, את החלטת השופטת שירלי שי לאשר את השימוש בזרע, נוכח רצון המנוח בהמשכיות. עמדת המדינה לפיה גילו בעת הפטירה מונע זאת - נדחתה.

המנוח אובחן ב-2020 כחולה בסרטן. הוא תואר על-ידי הוריו כ"עלם מחונן, בוגר ונבון מכפי גילו". במהלך הטיפולים שעבר, בהיותו כבן 16, חתם על כרטיס "שומר זרע". למרבה הצער מצבו הידרדר מאז והוא נכנע למחלה ומת, בגיל 17 ו-3 חודשים. בשלב זה פנו הוריו לבית המשפט למשפחה בפתח תקווה, בבקשה לעשות שימוש בזרעו לצורך הפריית אישה לבחירתם.

בינואר האחרון נעתרה השופטת שי לבקשה, וזאת חרף התנגדות המדינה. היא שוכנעה שרצונו האחרון של המנוח היה בהמשכיות, כאשר גילו בעת מותו אינו מהווה מחסום לכך. נקבע שהאם המיועדת - מנהלת חשבונות כבת 43 - תנסה להרות מ-2 מתוך 5 מנות הזרע שנלקחו, ואם הדבר ייכשל - יוכלו ההורים להשתמש ביתר המנות להפריית אישה אחרת לבחירתם.

בערעור שהגישה המדינה למחוזי נטען שבהיעדר חקיקה סדורה אין מקום להתיר שימוש בזרע של קטין אחרי מותו. עוד נטען שבית המשפט טעה כשהתיר להורים לבחור אישה אחרת ככל שניסיון הפריית הראשונה ייכשל, ללא הליך נפרד שבמסגרתו תיבחן כשירותה.

המחוקק בעצמו מתלבט

השופט ויצמן, שכתב את עיקר פסק הדין, דחה את עמדת היועצת המשפטית לממשלה בקשר לגיל המנוח. הוא הבהיר כי הצדדים מסכימים, למעשה, שהוא רצה בהמשכיות אחרי מותו, כאשר המחלוקת היא ביחס להתחשבות ברצון זה, על רקע היותו קטין בשעת מותו.

בפסק הדין הודגש שהכנסת טרם הסדירה את סוגיית השימוש בזרע נפטר לצרכי הפריה, כאשר מהצעות חוק שונות שהוגשו בנושא הטעון, והובאו על-ידי השופט, עלה שהמחוקק בעצמו מתלבט ביחס לגיל המינימלי שבו ניתן להתחשב ברצון נפטר לעשיית שימוש בזרעו.

ואולם השיקול העיקרי, לשיטת השופט, הוא העובדה שאין כיום מגבלה בחוק על ציווי לשימוש בזרע לאחר פטירה לצרכי הולדה. זאת לצד המגבלה הקיימת בפסיקה שעל-פיה יש להוכיח את רצונו המשוער של הנפטר בהמשכיות. במקרה זה רצון המנוח אינו שנוי במחלוקת.

אכן, העיר השופט, בחוק הירושה סבר המחוקק שרצון קטין אינו מספיק לצורך קביעה מה ייעשה בעיזבונו, ואולי הוא הדין אף כאן. אלא שלדבריו "יש לחלק בין צוואה - שעיקרה בהחלטות והכרעות רכושיות - לבין עניינים שבאמונה, הוויה, הגשמה עצמית ועולמו הפנימי של הקטין". לעמדתו, "ככל שהוכח רצון ברור ומלא באשר להשקפת עולמו ורצונו בהמשכיות - שומה עלינו לכבד רצון זה".

לפיכך, בהיעדר מניעה חוקית, לכך, ובפרט על רקע בגרותו של המנוח יחסית לגילו - קבע השופט שיש להגשים את רצונו ולאשר להוריו להשתמש בזרעו. לצד זאת, התקבלה עמדת המדינה שלפיה אם ניסיון ההפריה ייכשל, יצטרכו ההורים לבקש אישור נפרד עבור הפריית אם מיועדת אחרת.

השופטת פלאוט וגרדשטיין-פפקין הצטרפו לפסק הדין.

• ב"כ המערערת: עו"ד גלי גפן ועו"ד אורי קידר (פרקליטות מחוז מרכז - אזרחי)
• ב"כ המשיבים 1-3: עו"ד ניר גשרי ועו"ד נתן דרוקמן
• ב"כ המשיבים 4-5: עו"ד ישראל שוייצר

עו"ד מירב סופר עוסק/ת ב- דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה השתתפו צוות העורכים של אתר פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.