הרב צבי גאופטמן מבית הדין הרבני בבאר שבע קבע בשבוע שעבר שאישה שעברה אירוע של קריסת מערכות והפכה לסיעודית "ראויה לקבל גט", לאחר שעמדה במבחנים הלכתיים שונים שבדקו את יכולתה הקוגניטיבית להבין את השלכות הגירושין, ביניהם מבחן שביקש ממנה להבחין בין אגוז לבין אבן.
האישה הפכה לסיעודית לפני מספר שנים. מצבה השתפר מאז אך היא עדיין אינה מתנהלת בכוחות עצמה ובין השאר מתניידת באמצעות כיסא גלגלים ונעזרת במטפלת צמודה.
אביה של האישה סייע לה בהגשת תביעת הגירושין נגד בעלה, שממילא אינו חי עמה או מפרנס אותה מאז האירוע, והבעל ניאות לתת לה את הגט. אך לאור מצבה הפיזי והנפשי, בית הדין רצה לוודא שהאישה מבינה את השלכות הגירושין.
לצורך הבדיקה, הרב גאופטמן שאל את האישה כל מיני שאלות וביניהן – מה יש לאישה נשואה שאין לאישה גרושה (בעל), למה היא תהפוך לאחר שתקבל את הגט (לגרושה), איפה היא תרצה לשמור את הגט (המסמך) עצמו ומה ההבדל בין אגוז ואבן.
הרב הסביר שהמטרה העיקרית של השאלות הייתה כדי לבחון האם היא מבינה את משמעות הגירושין, והאם היא "יודעת לשמור גיטה".
בפסק דינו, הרב ציין כי מהמסמכים הרפואיים שהוגשו לו עלה כי על אף שהאישה סובלת מבעיות נוירולוגיות וקוגניטיביות, היא מסוגלת לנהל שיחה ומבינה את הסביבה.
המטפלת של האישה דיווחה אף היא כי היא מדברת עמה על כל נושא, ולטענתה היא מבינה הכל באופן מלא. אם לא די בכך, חבר של המשפחה סיפר אף הוא שהיא מבינה את השלכות מתן גט על מעמדה האישי והמשפטי, והוסיף כי "אין צריך לומר שהיא מבינה בחשיבותם של חפצים ומבחינה ביניהם, ורמת הבנתה בתחום זה ראויה ומספיקה כדי להבחין בין גיטה לדבר אחר".
אך הרב לא הסתפק בראיות האלו, הוא חקר והפך בהלכות של הפוסקים השונים ביניהם רש"י, הרשב"א, הרא"ש, הרמב"ם ושולחן ערוך, ולמד מהם כי קיימים 3 מבחנים באמצעותם ניתן לבחון הבנתה של אישה המבקשת להתגרש.
שלושה מבחנים
הראשון, האם האישה יודעת לשמור על עצמה כדי שלא ינהגו בה מנהג הפקר? השני, האם היא יודעת לשמור על הגט שלה, כלומר – להבחין בין המסמך החשוב הזה לבין מסמך שאינו חשוב, והשלישי, האם היא מבינה שאחרי הגירושין לא תוכל לפגוש יותר את בעלה.
מפני שהאישה במצב פיזי קשה, הרב הסיק שהיא עומדת בתנאי המבחן הראשון, מה גם שהוא התרשם שאביה שומר עליה ולא יאפשר לנהוג בבתו "מנהג הפקר". את המבחן השני היא עברה לאחר שהצליחה להבחין בהבדל בין אגוז לאבן, ולגבי המבחן השלישי, הרב ציין כי "גם אם אי חזרתה של האישה לבית גרושה נובעת מהתערבותו של גורם חיצוני, כגון אביה השומרה מלחזור, די בכך".
בתום 19 עמודים שפירטו את עמדות פוסקי ההלכה ואת משמעות ומהות המבחנים האמורים, הרב מצא שאין חשש מפני הפקרות וכי האישה מבינה את משמעות הגירושין. "יש מקום לומר כי אף אם הדברים הללו לא היו נהירים לנו ולא היינו עורכים את הבדיקה - עדין אין כל מניעה מלגרשה", ציין הרב גאופטמן וכך נותר הרושם שפסק הדין והמבחנים שהאישה נאלצה לעבור במצבה - היו מיותרים לחלוטין.
שמות באי כוח הצדדים, עו"ד לענייני משפחה, לא אוזכרו בפסק הדין
עו"ד נורית פיש עוסק/ת ב- דיני משפחה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.