בית המשפט למשפחה בתל-אביב דחה לאחרונה תביעה להחזר הלוואה של כ-5.7 מיליון שקלים שהגישה אם נגד בנה וזוגתו שמנהלים הליכי חלוקת רכוש עקב פרידה.השופט יהורם שקד התרשם כי ה"הרוח החיה" מאחורי התביעה המופרכת הייתה של הבן, וכי האם לא הוכיחה שהעניקה לבני הזוג הלוואה, בפרט לנוכח העובדה כי מקור הכספים במכירת בית שהיה רשום על שם הבן.

ב-2016, שנתיים לאחר שזוגתו של בנה הגישה נגדו תביעה לחלוקת רכוש, הגישה אמו תביעה לחיוב בני הזוג בהחזר הלוואה של כ-5.7 מיליון שקלים שהעניקה להם לטענתה ב-2005.

האם סיפרה כי מקור הכספים במכירת שני בתים שהיו בבעלותה. היא הסכימה להלוות חצי מהתמורה כדי לסייע לבני הזוג לחיות ברווחה כלכלית והחתימה את בנה על הסכם הלוואה.

האם טענה כי מדובר בהלוואה משותפת מכוח העובדה שבני הזוג חיו בשיתוף כלכלי מלא, ואף הפנתה לכך שהנתבעת הודתה בחבות במסגרת תביעת הרכוש.

מנגד הבהירה הנתבעת כי טענותיה לגבי ההלוואה הושתתו על דבריו של בן זוגה לאורך השנים. אלא שבדיעבד הסתבר לה כי הונה אותה והוא מעולם לא קיבל הלוואה מאמו. הנתבעת הפנתה לנסח טאבו, הסכם מכר ומסמכים נוספים המעידים כי אחד מהבתים שנמכרו היה בבעלותו. כלומר, את הכסף הוא קיבל כתמורה על מכירת ביתו.

מעבר לאמור היא טענה כי ממילא התובעת לא רשאית לדרוש ממנה החזר כיוון שהיא לא חתומה על מסמך ההלוואה.

הצהיר שקיבל את הבית מסבתא

עו"ד נטלי זץ (צילום: סם יצחקוב, פסקדין)
עו"ד נטלי זץ | צילום: סם יצחקוב, פסקדין
השופט יהורם שקד הכריע לטובת הנתבעת. "הנה לנו מקרה מאוד מיוחד בו נתבע יוזם הגשת תביעה כנגדו בסכום בלתי מבוטל ולו רק שתחויב גם בת זוגו", כתב השופט תוך שהדגיש כי הוא מודע לכך ש"הרוח החיה" מאחורי התביעה היה הנתבע.

מכל מקום, השופט החליט לדחות את התביעה. ראשית, משום שלא הוגשה לו שום ראיה המעידה על העברת הכספים בפועל מהאם לבנה (למשל, דפי חשבון בנק). שנית, משום שהבן לא ידע להגיד כמה כסף הועבר לו בדיוק – פעם אחת הוא טען שקיבל  1.5 מיליון דולר, פעם אחרת 2.3 מיליון דולר ובפעם נוספת 550 אלף דולר.

שלישית, וככל הנראה הטעם העיקרי לדחיית התביעה הוא העובדה שאחד הבתים שנמכרו היה שייך לבן. כך מעידים הסכמי המכר, נסח הטאבו וטופס מס השבח שבו הצהיר הבן שקיבל את הבית מסבתו. מכאן, שגם אם הועברו לו כספים כלשהם לא הייתה זו הלוואה.

למעלה מן הצורך השופט אף קיבל את הטענה כי אין בין הנתבעת לבין התובעת יריבות ישירה. השופט הבהיר כי החוק לא מטיל שיתוף אוטומטי על כל עסקה שמבצע אחד מבני הזוג, ולא התקיימה כאן שום סיבה חריגה לערב את הנתבעת בעסקה שלכאורה ביצע בן זוגה בזמן שהיו יחד.

לפיכך, התביעה נדחתה והתובעת חויבה לשלם לנתבעת – ולנתבעת בלבד – שכר טרחת עו"ד של 50,000 שקל.

כאן תוכלו לקרוא את פסק הדין המלא בתמ"ש 18216-10-16

ב"כ התובעת: עו"ד שי צוקרמן

ב"כ הנתבעת: עו"ד בועז בן צור

ב"כ הנתבע: רועי סידי, עו"ד דיני משפחה

עו"ד נטלי זץ - חורש עוסק/ת ב- דיני משפחה 
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה

המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל