ביקשה לבטל הסכם גירושין: "איים לספר לילדים שבגדתי"

בית המשפט למשפחה בחיפה דחה לאחרונה תביעת אישה לבטל הסכם גירושין עליו חתמה לפני כארבע שנים, בטענה לכפייה ועושק בכריתתו. אחת מטענותיה הייתה שאולצה לחתום נוכח איומים מצד בעלה לשעבר שיספר לילדיהם על בגידותיה הרבות, לולא תעשה זאת. אלא שהשופטת לירון זרבל-קדשאי שוכנעה כי המסמך נחתם מתוך צלילות הדעת ולאחר משא ומתן קדחתני, הכולל החלפת טיוטות.

התובעת והנתבע התחתנו ב-2002, לאחר כ-6 שנות היכרות. מנישואיהם נולדו שתי בנות (22, 20) ובן (16). בשלב מסוים יחסיהם עלו על שרטון, כאשר ב-2021 הגיעו להסכם גירושים כולל שאושר בבית המשפט. כשנה לאחר מכן, בנובמבר 2022, הגישה האישה את תביעתה לביטול החוזה בטענה לפגמים בכריתתו.

לדברי התובעת ההסכם - שלטענתה מנשל אותה מהדירה והרכב המשותפים, ומעניק לה משמורת על הבן בלבד - נחתם לאחר שבעלה לשעבר הפעיל עליה לחץ נפשי כבד, כמו גם אלימות מילולית ומניפולציות, תוך השחרת שמה ועירוב ילדיהם בסכסוך. בקשר לכך סיפרה כי איים עליה שיספר לילדים על בגידותיה הרבות בו, לולא תחתום. לשיטתה ההסכם בטל מחמת כפייה ועושק.

הגרוש, מצדו, כפר במיוחס לו וביקש לדחות את התביעה. לדבריו ההסכם נחתם לאחר משא ומתן קדחתני שנמשך שבועות, כאשר האישה הייתה צלולה, פעילה ומובילה בניסוחו, וסעיפים רבים שונו לבקשתה. הוא שיתף שעל רקע רעיית התובעת בשדות זרים נדבר ממנה במחלת מין, ואף חווה שני אירועי לב שהפכו אותו לחולה כרוני הזקוק לתרופות.

סיפרו ביחד לילדים

השופטת זרבל-קדשאי דחתה את טענות האישה במלואן. אשר לעילת הכפייה, היא שוכנעה שבעלה לשעבר הלכה למעשה לא אילץ אותה לחתום על ההסכם בכוח, תוך הטחת איומים שיספר לילדיהם על חוסר נאמנותה כלפיו לולא תעשה זאת. "התרשמתי שהשאלה מתי וכיצד לספר לילדים על הפרידה עלתה בשיח בין הצדדים ולא שימשה אמצעי כפייה", כתבה.

בהמשך קבעה השופטת שגם עילת העושק לא הוכחה. היא הדפה את ניסיונות התובעת, מנהלת חשבונות בהשכלתה, להציג עצמה כמי שהייתה פאסיבית במהלך המשא ומתן לקראת ההסכם, וכמי שלא לקחה בו חלק אלא קיבלה בהכנעה את רצונות בעלה.

"אני מקבלת את גרסת הנתבע כי שני הצדדים עמלו על עריכת ההסכם ובאו ביניהם בדין ודברים, וכי ההסכם הוא פרי משא ומתן בין הצדדים ולא מעשה חד צדדי מצד הנתבע", כתבה השופטת. היא הבהירה בקשר לכך שהתובעת, למעשה, לא הכחישה שהייתה בין הצדדים תחלופת טיוטות של ההסכם, וקבעה שעובדה זו היא אינדיקציה לכך שלא מדובר בעושק.

לסיום מצאה השופטת שבניגוד לטענת התובעת היא לא באמת נושלה בבושת פנים מזכויותיה בדירה, אלא מכרה אותן לגרוש שלה כחלק מההסכם הכולל ביניהם. משאלה הם פני הדברים, הורתה השופטת על דחיית התביעה תוך חיוב האישה ב-10,000 שקל הוצאות משפט לטובת בעלה לשעבר.

• ב"כ התובעת: עו"ד שרין סולן ואח'
• ב"כ הנתבע: עו"ד מירב פלד

עו"ד אסתר אתי סדיס עוסק/ת ב- דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה השתתפו צוות העורכים של אתר פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.