ביקש לבטל מזונות לבנו האוטיסט: "קצבת הנכות מכסה הכל"

בית המשפט למשפחה בקריות דחה לאחרונה בקשת אב לנער הסובל מאוטיזם לבטל את מזונותיו, בסך 2,000 שקל, ולכל הפחות להפחיתם בצורה דרסטית, בטענה שקצבת הנכות שמקבל מביטוח לאומי, כ-3,800 שקל, מכסה את מלוא צרכיו. השופטת ליאת דהן חיון נימקה שהנכות וקבלת הקצבה היו ידועות בעת פסיקת המזונות, כך שלא מדובר בשינוי נסיבות המצדיק התערבות.

ההורים התחתנו ב-2009 והביאו לעולם ילד אחד, בן 17 כיום. המשפחה עלתה ארצה מאוקראינה לפני כעשור, ולימים אובחן הקטין על הרצף האוטיסטי. ביטוח לאומי, שהכיר בו כנכה בשיעור 100%, משלם לו קצבת נכות החל מפברואר 2018. גובה הקצבה כ-3,820 שקל.

באפריל אשתקד הצדדים נפרדו, כאשר במרץ האחרון ניתן פסק דין להתרת נישואיהם (מדובר בחסרי דת). בין לבין הושת על האב חיוב מזונות זמני בסך 2,000 שקל לחודש, בצירוף מחצית מהוצאות הבריאות והחינוך של הבן. מכאן בקשתו לביטול המזונות כליל, ולכל הפחות להקטנתם משמעותית.

טענתו המרכזית של האב הינה כי קצבת הנכות שמקבל בנו "מכסה את כל צרכיו ואף מעבר לכך", באופן המצדיק לפטור אותו מתשלום מזונות. האב הוסיף שמאז פסיקת המזונות מצבו הידרדר: הוא נמצא במעצר בית בתנאים מגבילים עקב הליכים פליליים, דבר שלטענתו מנע ממנו לעבוד, ובשל כך איבד את משלח ידו ונותר ללא מקור הכנסה מלבד קצבת נכות בסך כ-3,600 שקל.

מנגד טענה האם שבעלה לשעבר לא עובד מבחירה, במטרה לחמוק מתשלום מזונות. אשר לקצבה שמקבל בנה, טענה שהיא נועדה לכיסוי צרכיו החריגים הנובעים מנכותו, ואינה מהווה תחליף למזונות האב. האם העמידה את צרכי בנה על 5,300 שקל בחודש, ובמילים אחרות כפרה בטענת האב שהקצבה מכסה אותם במלואם. בקשתה: להותיר את המזונות שנקבעו על כנם.

האם מגדלת לבדה

ואכן, השופטת דהן חיון הכריעה שאין להתערב בגובה המזונות, שעה שלא הוכח על-ידי האב שינוי נסיבות מהותי ובלתי צפוי המצדיק פתיחה מחדש שלהם. "נכותו של הקטין ותשלום הקצבה היו ידועות היטב כבר במועד הפירוד", הבהירה השופטת, "יתר על כן, כידוע, בהתאם לפסיקה, ההלכה היא שקצבה זו נועדה לכיסוי צרכים חריגים הנובעים מהנכות ואינה מהווה תחליף לחובת ההורים, ובענייננו האב, לספק את צרכיו הבסיסיים של הקטין".

גם טענותיו הנוספות של האב לא סייעו בידו. השופטת הדגישה שהוא לא הציג אסמכתא רפואית כלשהי המוכיחה כי הוא מנוע מלעבוד ולהשתכר כבעבר. במסגרת זו טען האב שלא רק שהכנסותיו מסתכמות בקצבת נכות זעומה, אלא שמדי חודש אף מקוזזים ממנה אלף שקל בגין חוב מזונות - אך השופטת דחתה בתוקף את ניסיונו להיבנות מכך: "לא יעלה על הדעת כי חוב שנוצר עקב אי-תשלום מזונות ישמש כ'שינוי נסיבות' המצדיק הפחתה נוספת של המזונות השוטפים".

לבסוף זקפה השופטת לחובת האב אף את צמצומם המוחלט של זמני השהות בינו לבין בנו מאז פסיקת המזונות - ולמעשה היווצרותו של נתק ממושך בין השניים – באופן שמפיל על האם לבדה גידול נער עם צרכים מיוחדים, עובדה שכשלעצמה כמובן שאינה מצדיקה הפחתת מזונות. אף הגשת הבקשה בשיהוי ניכר של כעשרה חודשים, ללא הסבר המניח את הדעת, עמדה לאב לרועץ.

בסופו של יום הבקשה נדחתה ובית המשפט הותיר את מזונות הקטין, שנקבעו ביולי שעבר ל-2,000 שקל בחודש, על כנם.

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהחלטה

עו"ד מוטי ישר עוסק/ת ב- דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.