למה עסקים משפחתיים מתקשים לשרוד לאורך דורות?

“דור ראשון בונה, דור שני מפתח, דור שלישי הורס”. האמירה המוכרת הזאת מלווה עסקים משפחתיים ברחבי העולם כבר דורות. היא נשמעת כמעט כמו חוק טבע. אלא שכאשר בוחנים את המחקרים, מתברר שהמציאות מורכבת יותר ושיש הרבה מה לעשות כדי לשנות אותה.

על פי נתונים היסטוריים המצוטטים בעולם העסקים המשפחתיים, כ־30% מהעסקים המשפחתיים ממשיכים לדור השני, כ־12% מגיעים לדור השלישי ורק כ־3% לדור הרביעי. נתונים אלה מיוחסים למחקרים ותיקים, ואין לראות בהם מדידה עדכנית ומייצגת של כלל העסקים בעולם או בישראל.

חשוב מכך, הנתונים אינם מלמדים בהכרח על כישלון. עסק שנמכר ברווח משמעותי, התמזג עם חברה אחרת או עבר לניהול מקצועי עשוי להפסיק להיחשב עסק משפחתי, אף שהמשפחה וההון שצברה ממשיכים לשגשג.

מדוע המשבר מגיע דווקא בדור השלישי?

התשובה עשויה להימצא לא באופיים של היורשים, אלא במבנה המשפחתי והעסקי שהם יורשים.

בדור הראשון העסק מזוהה בדרך כלל עם המייסד. הוא בעל החזון, בעל הסמכות ולעתים גם המנהל היחיד. ההחלטות מתקבלות במהירות, היחסים ברורים, והגבולות בין המשפחה לעסק מטושטשים אך מתפקדים.

בדור השני מצטרפים ילדים, ולעתים שניים או שלושה אחים הופכים לשותפים. כל עוד קיימים יחסי אמון, חלוקת תפקידים מוסכמת ומטרה משותפת, העסק עשוי להמשיך לצמוח.

אבל בדור השלישי התמונה משתנה. העסק עשוי להיות בבעלות שישה או שמונה בני דודים, חלקם עובדים בו וחלקם אינם מעורבים כלל בניהולו. לכל אחד צרכים, שאיפות, יכולות ואינטרסים שונים.

מי ינהל? מי יקבל שכר? כיצד יחולקו רווחים? האם מותר למכור מניות? מה יקרה כשאחד מבני המשפחה ירצה לצאת מהעסק? ומה עושים כשבעל מניות אחד זקוק לדיבידנד בעוד האחר מבקש להשקיע את הרווחים בצמיחה? אלה אינן שאלות של ירושה בלבד. אלה שאלות של ממשל תאגידי ומשפחתי. הטעות הגדולה היא להניח שמה שעבד עבור המייסד ימשיך לעבוד גם עבור נכדיו.

הסדרים שהתבססו על אמון אישי, סמכות הורית והבנות בעל פה אינם מספיקים בהכרח כאשר המשפחה גדלה והבעלות מתפצלת. לכן, תכנון של העברה בין־דורית אינו מסתכם בעריכת צוואה או בהעברת מניות. הוא מחייב לבחון מראש את היחסים בין הבעלות, הניהול והמשפחה, ולהסדיר מנגנונים לקבלת החלטות, חלוקת רווחים, העסקת בני משפחה, פתרון מחלוקות ויציאה מהעסק.

לעתים הפתרון הנכון יהיה דווקא מינוי מנהל מקצועי שאינו בן משפחה, תוך השארת הבעלות בידי המשפחה. במקרים אחרים, מכירת העסק תהיה הדרך הנכונה לשמר את ההון ואת היחסים המשפחתיים.

הצלחה בהעברה בין־דורית אינה נמדדת רק בשאלה אם שם המשפחה נשאר על שלט החברה. היא נמדדת ביכולת לשמר ערך, לאפשר צמיחה ולמנוע מהעסק להפוך למוקד של סכסוכים.

הדור הראשון בנה את העסק. האחריות של הדורות הבאים היא לבנות מערכת שתוכל להמשיך להתקיים גם בלעדיו.

• עו"ד איריס ירדני עוסקת ב-העברה בין-דורית במשפחה