יהלומים נעלמו מהדירה - האקסית תחזיר 3.2 מיליון שקל
ארבעה שופטים קבעו כי האישה אחראית להיעלמות יהלומים יקרי ערך מדירת בני הזוג שעסקו בעבר בהימורים. טענתה כי מקורם הבלתי חוקי שולל את זכות הפיצוי נדחתה

במקרה הזה הדילר יצא מופסד: בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה לאחרונה ערעור אישה, שעסקה בעבר כדילרית בקזינו, על החלטה המחייבת אותה לשלם לבן-זוגה לשעבר 3.2 מיליון שקל בגין גניבת יהלומים מדירתם. השופט נפתלי שילה, בהסכמת השופטים עינת רביד (אב"ד) ויחזקאל אליהו, דחה את טענת האישה כי אי-הצהרת האיש על היהלומים במכס, מצדיקה שלא לפסוק לו את שוויים.
המערערת והמשיב, שניהל בעבר עסקי הימורים, ניהלו זוגיות במשך 18 שנים. עד ליציאתה ממנה ביולי 2020, גרה האישה בדירת המגורים של הצדדים, בעוד האיש עבר להתגורר אצל אימו חודשים ספורים לפני כן. בשלהי 2022 הוא הגיש נגדה תביעה כספית בסך 3.2 מיליון שקל בגין יהלומים השייכים לו, שלטענתו היא גנבה מהדירה ומכרה לאחרים.
באוגוסט אשתקד קיבל בית המשפט למשפחה את התביעה במלואה. השופטת סגלית אופק קבעה ש"עלה בידי האיש לעמוד בנטל ההוכחה הכבד במיוחד הרובץ עליו נוכח טענת הגניבה", כאשר "הנתבעת, מצדה, כשלה מלהניח גרסה חלופית להיעלמות הרכוש הנטען". בנוסף לסכום התביעה, נפסקו לאיש הוצאות של עשרות אלפי שקלים.
אלא שהאישה מיאנה להשלים עם פסק הדין. בערעור שהגישה טענה, בין היתר, כי אין להביא למצב שבו "חוטא ייצא נשכר". לדבריה מדובר ב"עבריין מורשע שריצה תקופות מאסר" ומטרת תביעתו הייתה להלבין הון, להכשיר כספים לא חוקיים מפעילות עבריינית, ולסכל את זכויותיה הרכושיות. בהקשר לכך נטען שהאיש נהנה מדמי שכירות בשווי עשרות מיליוני שקלים, בגין 48 יחידות דיור שהקים בשטח אליו פלש.
מנגד טען האיש כי עצם העובדה שלא הצהיר במכס על היהלומים אינה גורעת מזכותו להגנה על רכושו מפני גניבה. הוא שב וטען כי פרודתו ניצלה את מגוריה בדירתם על מנת ליטול לעצמה את היהלומים, לאחר שניתקה את מצלמות האבטחה. לשיטתו לא קמה עילה להתערבות בפסק הדין שניתן לאחר בחינה מדוקדקת של העדויות והראיות, בהיותו יסודי ומנומק.
לקחה חלק במעשים
השופט שילה דחה את טענת האישה כי מעשיו הבלתי חוקיים של בן-זוגה לשעבר ביחס למושאי הגניבה, מצדיקים לשלול ממנו הגנה על רכושו. "אכן", כתב, "המשיב ביצע עבירות בכל הנוגע ליהלומים. הוא לא דיווח עליהם במכס כשהגיע עם היהלומים לשדה התעופה בישראל, לא הצהיר עליהם בהצהרת הון, וייתכן שמקור המימון שלהם הוא מכספים שהושגו תוך ביצוע עבירות של הימורים".
עם זאת הוא ציין כי בפסיקה נקבע שבית המשפט לא יסרב לסייע לאדם התובע סעד מחמת פגיעה ברכושו - אפילו אם הגיע לידיו בדרכים בלתי כשרות. "העובדה שייתכן שהכסף לרכישת היהלומים הושג בדרכים לא חוקיות, ואף הבאתו לישראל נעשתה באופן לא חוקי, אינה פוגמת בזכותו הקניינית", הובהר בפסק הדין.
השופט חידד שעל מנת למנוע זכות תביעה ממעוול נדרש קשר סיבתי בין התנהגותו הבלתי חוקית לבין התרחשות הנזק, אלא שכאן אי-הדיווח למכס והסתרת היהלומים בהצהרת ההון אינם קשורים לגניבת היהלומים, וממילא אינם מצדיקים את שלילת זכות הפיצוי. לבסוף קבע השופט שגם מעורבות האישה ב"פעולותיו המפוקפקות" של האיש, כדילרית בקזינו, מונעת ממנה כיום לזעוק את זעקת ה"חוטא שייצא נשכר".
בסיכום העניין הורה השופט שילה, בהסכמת השופטים רביד ואליהו, על דחיית הערעור תוך חיוב האישה בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 20 אלף שקל לטובת בן-זוגה לשעבר.

- ב"כ המערערת: עו"ד אילת חכמון ועו"ד דנה קרנצלר
- ב"כ המשיב: עו"ד אילן הראל
עו"ד אורלי קעטבי עמיר עוסק/ת ב- דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.