תבעה 5 מיליון שקלים מבעלה לשעבר: הסתיר שהוא הומו
בתביעה נטען כי הבעל הונה את אשתו ואת חמותו לשעבר כשהציג עצמו כאיש דתי והטרוסקסואל בעוד שהחזיק מאהב מאחורי גבן. אלא שבית המשפט קבע כי מדובר בסוגיה מוסרית ולא משפטית
סגן נשיא בית המשפט למשפחה בירושלים השופט נמרוד פלקס קבע לאחרונה כי אין עילה משפטית לתבוע אדם על כך שלא גילה לאשתו על נטייתו המינית טרם נישואיו. בכך, הורה השופט למחוק על הסף תביעה על סך חמישה מיליון שקל, שהוגשה על ידי אישה חרדית ואמה כנגד הבעל והחתן לשעבר, שלטענתן הונה והטעה אותן כשהסתיר מהן כי הוא חי חיים כפולים – כאיש דתי והטרוסקסואל בביתו וכנואף שמחזיק מאהב מחוצה לו.
בני הזוג, שניהלו אורח חיים דתי-חרדי והביאו שלוש ילדות לעולם, נקלעו ב-2015 למשבר שבעקבותיו התגרשו וניהלו הליכים משפטיים שונים לרבות תביעה שהגישו האישה ואמה על הונאה, הטעייה והפרת חובת תום הלב החוזית.
התביעה התבססה על הטענה הבעל לשעבר גרם לשתיים נזקים כלכליים ונפשיים בכך שהסתיר את האמת על אודות נטייתו המינית.
מנגד, בבקשת האיש לדחות את התביעה מבלי לדון בה הוא טען כי אין בבסיסה כל עילה משפטית וכל מטרתה היא לגרום לו להתכופף בסכסוך המשמורת על הבנות, כשלדבריו אשתו משתמש בהונה הרב כדי להתעמר בו אף שברור לה שהתביעה חסרת סיכוי.
איפה עובר הגבול?
סגן הנשיא פלקס קיבל את בקשת האיש והורה על מחיקת התביעה על הסף מחמת היעדר עילה אם כי הפריד בין החמות לבין האישה.
לגבי החמות נקבע כי התביעה צריכה להימחק משום שכל טענתה נסמכת על הונאת בתה לכאורה, מבלי שפירטה כלל מהי עילת התביעה שלה, להבדיל מזו של בתה.
לגבי האישה השופט לא סבר כי אפשר לחייב אדם בפיצוי נזיקי או חוזי על כך שהפר את חובת הגילוי שלו כשלא גילה לזוגתו על אודות נטיותיו המיניות.
השופט תהה היכן עובר קו הגבול בנוגע להפיכת חובת הגילוי בין בני הזוג לזירה משפטית. "האם נכון הוא, כי המשפט יעסוק בשאלות המצויות בנבכי אישיותו של האדם ופרטיותו", תהה. האם, למשל, בן זוג שלא מגלה שעבר גמילה מאלכוהול או מפורנו נחשב למי שביצע עוולה נזיקית? ומה לגבי מצב שבו אישה לא גילתה לבעלה עם כמה אנשים שכבה לפניו? האם גם במקרה כזה אפשר להכיר בעילת תביעה נגדה?
לאחר סקירת עמדות שונות שהובעו בפסיקה השופט סבר כי אמת המידה במקרה הנוכחי נקבעת לפי השאלה האם מעשי הבעל גרמו לנזק ברור וישיר לגרושתו. תשובתו הייתה שלילית. לכל היותר, קבע, נגרמו לאישה שברון לב ואכזבה שאינם מוכרים כעילה נזיקית.
"... פרידתם של מי שקיימו ביניהם קשר רומנטי, שהיא מאורע שכיח אשר אין ספק כי כרוכים בו רגשות עזים, אינה מקנה לכשעצמה, תרופה במשפט", נכתב בפסק הדין.
השופט הוסיף עוד כי לדעתו ההלכה הידועה שקובעת כי ניאוף אינו מקנה עילת תביעה לבן הזוג הנבגד חלה גם על מקרים של הסתרת נטיות מיניות לפני הנישואים. יותר מזה, השופט סבר שלא יהיה נכון לדון בתביעה גם מטעמי מדיניות משפטית ראויה וחשש מפני מדרון חלקלק שיציף את בית המשפט בתביעות לפיצויים לאחר פרידה בגין אי גילוי מידע כזה או אחר לפני הנישואים.
לפיכך התביעה נמחקה על הסף והתובעות חויבו בהוצאות משפט של 5,000 שקל.
שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
עו"ד לאה קליין אליאב עוסק/ת ב- דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל